בוב מארלי - "Bus By Babylon"
"זה אלבום בהופעה חיה, אלבום שהקשבתי לו לאורך כל תקופת התיכון. הגרסה המיוחדת לשיר 'No Women No Cry' היא זו שעוררה בי את הרצון לשיר רגאיי. ב-2005 שרתי את השיר הזה על הבמה עם טריי , הסולן של להקת פיש לפני 50 אלף איש. סוג של סגירת מעגל"
סיזלה - "Black Woman and Child"
"אלו כמה מההקלטות המוקדמות של סיזלה, שהשפיעו עליי מאוד. בגל הזה של אמני רוטס ודאנסהול - שכתבו מוזיקה עם נוכחות חזקה של היפ הופ מודרני, היה משהו שמאוד דיבר אליי. הטקסטים בשירים האלו מוגש בצורה של ראפ בשילוב שירה, אלמנט ששאבתי ממנו המון השראה כשהתחלתי לכתוב מוזיקה בעצמי ולעתים קרובות משולבים בהם ציטוטים מהתנ"ך ומתהילים, ודימויים מעולם היהדות, מה שבאופן טבעי גרם לי להתחבר אליהם מאוד"
פיש - "A Live One"
"זה האלבום שהכין אותי לאחת ההופעות המכוננות שנכחתי בהם, ההופעה הראשונה שראיתי של להקת פיש. זו היתה, ללא ספק, אחת החוויות ששינו את חיי במובנים של ההתייחסות שלי למוזיקה.יש רגעים מסוימים באלבום הזה, שבהאזנה להם אני מבין שמוזיקה זה הדבר היחיד שאני רוצה לעשות"
נאז - "It Was Written"
"האלבום הזה יצא בשנת 1996 - התקופה שבה התחלתי להתעסק בביט בוקסינג וכתיבת שירים. מה שמשך אותי לראשונה אל האלבום, היה האינטרו שלו קטע מוזיקלי שמתאר התקוממות של עבד שחור, שמורד באדונו ומכה אותו. הקטע הזה נחרת בזכרוני וגרם לי להקשיב לאלבום שוב ושוב"
בוב מארלי - "Ambient Translation"
אחד מאלבומי הדאב הראשונים שבהם התעמקתי - משהו בשילוב של צניעות ורוחניות במוזיקה הזו נגע בי במקום מאוד עמוק. האלבום הופק על ידי ביל לאסוול (Bill Laswell)
איתו היה לי הכבוד לעבוד שנים אח"כ, כשהפיק את האלבום השני שלי - "Youth".
הקלאש - "London Calling"
"אמנם רוב הרשימה שלי מורכבת מאמני רגאיי והיפ הופ אלו הסגנונות המוזיקליים הקרובים אליי ביותר, באופן טבעי. אך הפסקול של חיי מורכב מהרבה ז'אנרים נוספים שאולי לא באים לידי ביטוי ביצירה שלי אבל מלווים אותי נאמנה במשך שנים"