הקלאש S/T
"אולי ההשפעה החשובה ביותר. המשמעות של המילים שלהם, הכוח של המוזיקה וההופעה האנרגטית על הבמה נתנו לרוק משמעות וכיוון חדש. תמיד הערצתי את ג'ו סטראמר. אפילו אם הוא לא עשה כלום על הבמה ופשוט עמד עם הגיטרה שלו, הוא נראה מגניב לגמרי".
אל תפספס
הראמונז "It's Alive"
"המוזיקה של הראמונז היתה מהפכה לכשעצמה בסוף שנות ה-70, וגם ההופעות שלהם היו מהפכניות. שירים קצרים ומהירים שמנוגנים בלי הפסקה, כשדברי הביניים היחידים היו קריאת ה-'1,2,3,4' של די די ראמון. האלבום הזה קבע סטנדרט חדש והוא הפך למודל עבור אלפי להקות בסגנונות שונים עד היום".
אל תפספס
"AC/DC "If You Wand Blood, You Got It
"משלב מאד מוקדם AC/DC ידעו איך לשחק עם רגשות הקהל ולתת להתלהבות לעלות גבוה וגבוה יותר על ידי שילוב של שירים איטיים ושקטים עם חלקים מהירים ואנרגטיים. אנגוס יאנג הוא אמן שאין שני לו ברמת הפרפורמנס, וכך גם הקול של בון סקוט. גם לבריאן ג'ונסון יש את האיכויות שלו. המוזיקה שלהם היתה פסקול של לא מעט מהמסיבות שעשינו אחרי הופעות שלנו. אין שום דבר טוב יותר מנסיעה באוטובוס של הטור והאזנה ל-'Highway to Hell' בפול ווליום".
אל תפספס
"The Damned "Machine Gun Etiquette
"עבורי, המוזיקה של The Damned תמיד היתה אודות מתח: המתח בין הגיטריסט, קפטן סנסיבל, לסולן, דייב וניאן, או המתח במוזיקה, כמו בשיר 'Smash It Up', עם ההתפרצות הכוחנית כשהשיר באמת מתחיל. בשנת 2009 ניגנו איתם בברצלונה. היה לנו כיף וההופעה שלהם היתה מרשימה כתמיד".
אל תפספס
דה בויז S/T
"אולי לא הרבה אנשים מכירים אותם. האלבום הזה יצא בשנת 1977 והוא משלב את הכוח של ה-Pאנק עם מלודיות של הביטלס. המלודיות שלהם והאופן בו הם שרים השפיעו עלינו מאד. הם הקליטו אלבום חג מולד תחת השם The Yobs והשתמשנו בו כפסקול למסיבות חג המולד שלנו עד שהקלטנו אלבום חג מולד משל עצמנו יחד עם כמה מחברי הלהקה".
אל תפספס
סטיף ליטל פינגרז "Inflammable Material"
"הזעם והכעס בקולו של ג'ייק בורנס נוגע בי בכל פעם שאני מאזין לאלבום הזה. זה לא קל להעביר את הרגשות האלו בהקלטת אולפן, בגלל שאתה מנגן כל שיר כמה פעמים ואתה נכנס לשגרה מאוד בקלות. האלבום הזה לא שגרתי בכלל, הוא פשוט רותח".
אל תפספס
הסקס פיסטולז "Never Mind The Bollocks"
"עבורנו, הקלאש תמיד היו יותר חשובים, אבל בלי ספק, האלבום הזה הוא פשוט נפלא. הוא עדיין נשמע לגמרי רענן ומאוד עוצמתי. השירים שבו אגדיים וכך גם המשחק שמלקולם מקלארן שיחק עם התקשורת".
אל תפספס
פיית' נו מור "We Care A Lot"
"לא היתה להקה שניגנה כך לפניהם. הם לקחו את הרוק צעד אחד קדימה לרמה אחרת לגמרי. ניגנו איתם המון פעמים ובכל פעם הם נתנו 200% מעצמם. הם הפכו חברים טובים ובפעם האחרונה שהופענו איתם, בבואנוס איירס בשנת 2009, פשוט השתכרנו ביחד באיזו מסעדת סטייקים מקומית".
אל תפספס
נירוונה "Nevermind"
"בשנות ה-80 העולם הוצף במוזיקת פופ נוראית, תנועת ה-Pאנק רוק נגמרה, ואז הגיעה נירוונה. הם הראו לנו לאן ללכת עם המוזיקה, עם הגיטרה הלא מכוונת והקול הלפעמים מלנכולי והלפעמים זועם של קורט קוביין. אחרי שהקשבנו לאלבום האנפלאגד שלהם, חלמנו בעצמנו לעשות אלבום כזה, עד שבאמת זה קרה בשנת 2005".
אל תפספס
רייג' אגיינסט דה מאשין S/T
"'קילינג אין דה ניים' הוא כנראה אחד השירים הכי גדולים אי פעם. עבורי, המוזיקה שלהם והמילים נובעת מהשפעה ישירה של הקלאש ופיית' נו מור, אבל אולי ההשפעות שלהם אחרות. כשזה יצא, פשוט טחנו את האלבום הזה".