יחי ההבדל הקטן: על האלבום החדש של ליל וויין

האלבום החדש של ליל וויין מוכיח שאם משהו חסר לוויזי כדי שיחזור לייצר מוזיקה אמיתית ולא מתחנפת זה קצת זמן התבודדות בכלא. איל רוב קצין מבחן

איל רוב

על הנייר יש פה הכל כדי לייצר מהלימון המנוזל והמקועקע הזה – ליל וויין – אייס-לימונדה דה לוקס: אלבום קודם מחורבן; כניסה לכלא; בן טיפוחים שמצליח טילים; ערימות של כסף, ביצ'ס וסמים; מוח אבסטרקטי; ומוסר עבודה של חמור. ועדיין, לעזאזל, האלבום החדש של ליל וויין מאכזב.

מאכזב כי וויין, איש שבדרך כלל לא ברור למה לצפות ממנו הפעם נופל לקלישאה הגדולה מכולן – הוא מאמין למה שאומרים עליו. "I am Not a Human Being" נשמע כמו עוד אלבום של ליל וויין, רק שכעת הוא במצב שהוא עייף מלהיות מרוצה מעצמו ולאורך כל התקליט מת שמישהו יגיד לו - ולא על ידי גיטרה חשמלית - בחייאת זה לא עובד, ווייק דה פאק אפ! אבל מה שמקבלים פה זה בעיקר מילות חנופה של דרייק - הקן בארבי של הפופ; רשימת שירים מצומצמת כדי לא להשאיר מקום לטעויות ובתוכה נפילה להרבה טעויות; ביטים תפלים; ומעט מדי שירים טובים. 3 וחצי מתוך 10 הן לא הסטטיסטיקות שוויין רגיל לשכשך בהן את כפות רגליו. זה נקרא עייפות החומר, בדיוק הזמן להיכנס לכלא, אחד ממחדדי המוח הגדולים שהמציאה האנושות.

עוד בוואלה! NEWS

מים, אופניים וריקודים: איך משאירים את המשפחה פעילה בקיץ?

בשיתוף רמי לוי
לכתבה המלאה
בחייאת, זה לא עובד. עטיפת האלבום (צילום: יח"צ)

זה דווקא מתחיל לא רע בכלל,"Gonorrhea" הוא שיר פתיחה ליל וויין קלאבי עם שורות שאמורות להכניס אותך במיידית למצב של הלם: "We in this bitch like tampons" - כן, הוא באמת אמר את זה. הביט רוצח שקט ושמנמן שכמוהו, נותן כבוד ללחישות הצפע המפורסמות של וויזי, ועם כל הסירנות והדרייק הזה יש פה בומבה מדוייקת.

אבל הבומבה הזאת ממהרת להתפייד לתוך שממה משעממת מהסוג שאומרים עליה כי ההיפ הופ לא מת, הוא רק מריח מוזר. ולאלבום הזה, כשהוא נגמר, יש ריח מוזר מהסוג של בחורות של לילה אחד, ואיש אחד שמריח את הנודים של עצמו ויודע עמוק בפנים שזה לא זה, שהוא יותר מזה, וחושך. יותר מדי חושך.

שירים ממוחזרים כמו "Hold up", או כאלו מחופשים לאיכותיים ועאלק עם נשמה כמו "With you" מקומם במיקסטייפ, לא באלבום שאמור לבוא אחרי היצירה המתאגרת שוויין הביא ב- "The Carter 3". אין כאן שיר אחד שיוצא החוצה מכל המילמול היאנג-מאני הזה שמציף את התעשייה. הכל נשמע כמו הכל וכולם אומרים לכולם כמה הם טובים. בדיוק מסוג השיחות שהיו על סיפון הטיטאניק באישון לילה. יותר מדי מרוצים מעצמם החבר'ה, והמוזיקה נותרה בצד כשהלמבורגיני מתרחקת.

משהו מריח מוזר? זה כנראה ליל ווין (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

דווקא מוויין – ללא ספק האיש הכי מוכשר בחבורה – לא הייתי מצפה לזה, אבל מצד שני הוא הוציא את "Rebirth" ושני מיקסטייפים חביבים ותו לא, מה שמסביר זוועה מקושקשת כמו שיר הנושא. הוא אולי מתנהג ככזה, אבל רוק סטאר במשמעותו המילולית הוא לא. גם ניקי מינאג' - מניה כמעט בטוחה כשזה מגיע להרים שיר - לא מרשימה ב- "What's wrong with them" ונשמעת כמו חיקוי ריהאנה משועממת בשיר שלא מתקרב לשיאים של שיתופי הפעולה הקודמים שלהם.

נקודת אור חביבה היא השיר "I'm Single", בו וויזי מלכלך את הפה ואז את הסדינים, ו-"YM Banger" בהפקת המלכים קול ודרה שצורף כבונוס לגרסת הדה לוקס של האלבום. גם "Right Above" נופל טוב ויכול היה ללכלך קצת את האלבום של דרייק, אבל בקונטקסט של אלבום של וויזי הוא קצת נעלם, כמו כל האלבום הזה. נעלם בדיסקוגרפיה ההזויה של אחד מהאנשים היותר מוכשרים ומיוחדג'ים שנפלו על ההיפ הופ מהחלל החיצון ויחזרו אליו כנראה רק מתחתיות שאול. אני מחכה לאלבום שוויזי יעשה כשייצא מהכלא.

ליל וויין / I am Not a Human Being (לייבל: Young Money )

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully