רשמקול 94

אחרי החגים. כמעט יותר מדי סופי שבוע התפרשו על פני חודש אחד. תל אביב נפרדה בינתיים ממועדון אנדרגראונד נוסף תוך פחות מחצי שנה, עם סגירתו של הברזילי. האוויר בחוץ מתקרר והימים מתקצרים במהירות. אך ידינו אינן מתרפות והמדור מתמסר לעגמומיות בחדווה ואף מתנחם בה, עוטף את הטווח המוזיקלי הגם-ככה-לא-ממש-מוגדר שלנו בניחוחות של אינדי אפלולי ומלנכוליה קלילה. אינדי-קראק-טרוניקה אם תרצו. או מעין קינת סוף קיץ שכזו אם תרצו אחרת.

בכל אופן, אנחנו באוקטובר, מישורת היבולים האחרונים לפני סוף השנה, וכבר לא מעט אמנים שבים ומופיעים במדור בפעם המי-יודע-כמה. Ahu סגרה את הפודקאסט הקודם ומוציאה את הנוכחי לדרך, עם הגרסה המקורית של "To: Love" המושלם (שהופיע אז ברמיקס המופרע יותר של דימלייט). מאונט קימבי, שכבר הופיעו כאן בכמה וכמה פעמים לאורך השנה, מפנים הפעם מקום לטובת חבריהם ג'יימס בלייק וההרכב דארקסטאר - אולי משולש היוצרים המרתק ביותר שפועל כעת בסביבה.

שלושתם באו לידיעת העולם באמצעות לייבלים אלקטרוניים מהזן הבאסי-דאבסטיפסטי-אך-ראש-פתוח ומפליגים ממחוזות אלו לעולמות אפלוליים ועדינים, הרחק מרחבות הריקודים של תחילת דרכם. "Gold" של דארקסטאר הוא הסינגל הראשון מאלבום הבכורה שלהם שמעבר לפינה. ג'יימס בלייק היקר, לעומת זאת, נמצא כאן עם הקאבר המשגע שלו ל"Limit to Your Love" של פייסט (שיר החודש אצל זיין לואו ברדיו 1), בעודו חונך אי.פי שני ויפה כקודמיו שיצא עתה (בלייבל R&S).

נינג'ה טיון חוגגים כעת 20 שנה, ולכבוד המאורע הוציאו סדרת אוספים שמערבבת ביד חופשית בין הישן לחדש לקטעים שהם אקסקלוסיביים למארז. מתוך ערימת הקטעים העצומה הזו, שטרם מצאתי בה לגמרי את ידיי ורגליי, שבה את תשומת ליבי הרמיקס המהפנט של מאלה לשיר הכה היפה של אנדריאה טריאנה, "A Town Called Obsolete". גם הקטעים החדשים של פלואטינג פוינטס וזומבי בלטו מיד, במיוחד לאור המבחר המאכזב במקצת של קטעים מקטלוג העבר המפואר של החברה, שמהתרשמות ראשונה נראה שאינו מנוצל כהלכה.

בעיניי, אלו הם ווארפ ופלאנט מו – בעצמם לייבלים לא צעירים בכלל (20 ו-15 שנה בהתאמה) – שהתבגרו הכי יפה בחבורה, והם נוכחים בקאסט עם חומרים טריים וספוט-און: האינדיטרוניקה של Solar Bears (מתוך האלבום שיצא בפלאנט מו), או הקראנק המטאלי של ראסטי והרמיקס של ביביו מאלבום הרמיקסים המעולה לגונג'ה סופי (שהופיע בארץ ממש לאחרונה), מצידה של ווארפ.

ונראה שלא יעבור קאסט ללא קטע חדש של ניקולאס ג'אר (או לפחות כך אנחנו מקווים), כשבעודי כותב שורות אלו אני רואה שכבר יצא לו תקליט חדש נוסף. אז עד שנשים עליו את ידינו, אנחנו עם הרמיקס היפהפה שלו ל-"Heaven" של קספר ביורק, הצלע הנסתרת במשולש הנו-דיסקו הסקנדינבי של לינדסטורם, פרינס תומאס וטוד טרז'.

ממש לפניו, ההרכב המסקרן Teengirl Fantasy, שמערבב האוס כאילו מסורתי עם אסתטיקה חולמנית ומזוגגת שאינה רחוקה מאוד מגישת ה-"Fuck Dance Let’s Art" של אמני הצ'יל/ניאו/ווטאבר-ווייב של התקופה. לקטע הממש רחבתי שלהם, "Cheaters", נמתין לקאסט באווירה המתאימה.

אנחנו מסיימים עם הקטע הבולט מאי.פי הבכורה של המולטי-אינסטרומנטליסט ואמן הביט-בוקסינג טיילור מקפרין (בנו של בובי "דונט וורי בי הפי") - "A Place in My Heart" - שבשבועיים האחרונים קנה לעצמו מקום גם בליבי שלי. מקפרין הצעיר מחבר את אהבתי להרכבים כפיבר ריי וליטל דראגון עם איזו פריטה על נימים שהולכים שנים רבות אחורה שטרם עמדתי לגמרי על טיבה.