7 שנים אחרי אלבום האולפן האחרון והנפלא שלהם, "חיות מחמד", זה קורה: יהלי סובול, פיטר רוט ושחר אבן צור עוזבים לרגע את הפרויקטים האישיים וחוזרים למוניקה סקס, שמבלי לשים לב קיימת כבר 15 שנים, אז הוציאו את "פצעים ונשיקות", אלבום שהגדיר, לטוב ולרע, חלק לא קטן מהרוק הישראלי מאז ועד עתה.
היום (ראשון) משחררת הלהקה את "השמלה ממדריד", סינגל ראשון מתוך אלבומם הרביעי, "מנגינה" וכבר בו ניתן לשמוע את השינוי המשמעותי הראשון של הלהקה ההפקה המוזיקלית של עופר מאירי, המוח מאחורי פרויקט מטרופולין המצליח והמפיק המוזיקלי שעבד עם אביב גפן על אלבומו האחרון בעברית, עם דנה ברגר, רוני אלטר ועוד.
"יום אחד קיבלתי טלפון מיהלי ששימח אותי מאד", מספר מאירי לוואלה! תרבות על תחילת הקשר. "לקח בדיוק שבוע מהזמן של הטלפון ועד שהתחלנו לעבוד, זה היה ממש ממש כיף. מדובר בשלושה אנשים מוכשרים בטירוף, כל אחד בתחומו ובכל רגע באולפן הרגשנו שנוצר משהו חדש, שזה אדיר. זה ללא ספק אחד האלבומים שיותר נהניתי לעבוד עליהם".
הגעת לעבודה עם להקה שיש לה צליל מאד מזוהה, שלא בדיוק עולה בקנה אחד עם שלך. חששת שלא ייתנו לך להיכנס עד הסוף?
"אני חייב לומר שהם באו בגישה מאד פתוחה, הם ממש נתנו לי את האוקיי שלהם על כמעט כל דבר, כך שהעבודה היתה משותפת וביחד. הלכנו וזרמנו עם משהו שאנחנו נהנינו ממנו. זה מספיק להעביר את האנרגיה הזו החוצה"
כשהגעת לפרויקט, ידעת איזה צליל תרצה להכניס לאלבום?
"באופן כללי, חשבתי שהם לא צריכים להישמע כאילו הם עושים את אותו אלבום כמו פעם, דווקא בגלל שהם לא הוציאו דיסק הרבה שנים. זו גם היתה הכוונה שלהם הם רצו להישמע כמו להקה שעושה אלבום שיוצא עכשיו, בלי נוסטלגיה. אני חושב שזה די עבד מהבחינה הזו האנשים הם אותם אנשים, הם מזוהים בטעם שלהם ובגלל שיש להם את הצבע. היה חשוב שנלך אל ההווה".
כאמור, ב"השמלה ממדריד" שומעים את הנוכחות של מאירי, שמגבה את הגיטרה-בס-תופים הקלאסי של מוניקה סקס באווירה מעודכנת יותר, שמתחזקת עם השינוי באופי השירה הישיר והחזק של סובול. מאירי מספר שמדובר בתוצאה של האזנה להרבה דברים באולפן, אולם דיסק אחד שיצא לקראת סוף ההקלטות טרף את הקלפים שם: "לקראת סוף התהליך יצא 'This Is Happening' של LCD סאונדסיסטם וזה לדעתי האלבום שהכי נכנס לפרויקט", הוא אומר. "אני חושב שאפילו יהיה ניתן לשמוע את זה".
היה חשוב לך לתת ביטוי אלקטרוני לאלבום הזה?
"אני כבר לא קורא לזה ככה כל כך, כי אני חושב שזה חלק אינטגרלי מהמוזיקה ולא משהו שניתן להפריד אותו. אני מביא את הכלים השלמים האלו איתי. זה לא אלבום אלקטרוני, אבל הוא מאד UPרי ולפנים".
אתה מאמין שהוא יהיה זה שיחזיר קצת לרוקנרול הישראלי את הכבוד שאבד לו בזמן האחרון?
"אני מקווה, מה אני אגיד. החברים בלהקה הם אנשים נורא מוכשרים, מדובר באנשים ברמה גבוהה ואין התנצלויות הם באים לתת בראש. אני מניח שהאלבום הזה הולך לעבוד חזק וטוב".
מאז יצא אלבומה השני של מטרופולין לפני כארבע שנים, מאירי לא הוציא אלבום עם חתימתו בפרונט. הוא ביצע את "כל האמת" של הקליק עבור "עבודה עברית 2" לשנת השישים למדינה, אולם עתה הוא מגלה כי לא צפוי לצאת אלבום נוסף של הפרויקט. "יש כל מיני דברים על הפרק, חלקם עבורי וחלקם עבורי, אבל מטרופולין היא לא חלק מהם", הוא אומר. "אני רוצה לעשות אלבום שיהיה שלי עד הסוף, עם פחות שירים ויותר קטעים. משהו בין שני האלבומים האחרונים של רויקסופ, למשל. למה לא מטרופולין? זה עשה את שלו, נהניתי מזה ואולי עוד אחזור לזה, אבל כרגע זה כבד לי קצת. בא לי משהו FUN".
נראה שאתה חלק מהתהליך שעובר על אמנים ישראלים, שנותנים משקל גדול יותר למפיקים מוזיקליים. אתה מרגיש את זה?
"המעמד של המפיק נהיה חשוב יותר ויותר ואפילו מכריע. זה נורא בולט באלבומים שאין בהם הפקה טובה, במיוחד עם להקה או זמר שמחליטים להפיק בעצמם אחרי אלבומים שהופקו על ידי אחרים. זה עדיין לא קורה לגמרי מצד אחד, מצד שני כל הזמן אנשים מתעניינים אצלי לגבי הפקת אלבומים אז אני מרגיש שהדברים השתנו, בהחלט"
(כתב: עינב שיף)