בשידור חוזר: על "כלבוטק" עם רפי גינת

אפילו שהפער בין רפי גינת לחקייניו הולך ומיטשטש ושהמחווה ל-"24" היתה מגוחכת, "כלבוטק", ששבה לעונה חדשה, סיפקה בדיוק את מה שמצופה ממנה: לא להשתנות

חגי קראוס
12/10/2010

"כלבוטק" של רפי גינת היא קפסולת זמן עצמאית שנעה לה, אטומה ומסוגרת, ללא הפרעה ממשתנים חיצוניים. מודעות, רלוונטיות ועדכניות אינם מושגים שמנחים את גינת ותוכנית התחקירים ההסטורית שלו. אתמול (שני) היא חזרה לעוד עונה בערוץ 2, ה-12 במספר, אחרי מי יודע כמה קודמות עוד בימי המונופול של ערוץ 1. מהרגע הראשון שגינת – אולי הדמות המאופיינת והמוכרת עד הפסיק האחרון שעוד נותרו מעידן הדינוזאורים של הטלוויזיה בארץ – מופיע על המסך, אתה יודע בדיוק מה תקבל. טון דיבור דרמטי ומובחן; כפות ידיים שלובות על השולחן שמתרוממות בקטנה וחוזרות למטה על פי נוסחה וטיימינג שרק גינת יודע; ושלל ביטויים מיתולוגיים כמו עוקץ, קומבינה, גניבות, סחיטות, אכל אותה בגדול, מאות אלפי שקלים ונערות ליווי.

גינת אינו מבקש להיות מעודכן, יצירתי או ארטיסטי. הוא משתמש במשפטים מיושנים וחבוטים כמו "ההצגה הכי טובה בעיר" ו"מיד תראו את כל האקשן". מכל פריים זועקת העובדה שעל הפרסונה הטלוויזיונית של גינת כבר מזמן השתלטו החיקויים המשובחים שנעשו לו במשך השנים. מאז בראבא ב"זהו זה" עם "מהו הלקח? לא להתפתות לעסקאות בשטח" ועד אלי פיניש ב"ארץ נהדרת". כל מי שטיפת ציניות בריאה עדיין מפעמת בו לא יכול שלא להתפקע מצחוק בלתי נשלט מדי כמה דקות אל מול המקור שמחקה את חקייניו.

עוד בוואלה!

כאילו אתם יושבים במגרש: למה מסך איכותי קריטי לצפייה במשחק בטלוויזיה?

וואלה! TECH בשיתוף LG

בין אמנון יצחק ל-CSI

המנה הראשונה בתפריט שהציע גינת אתמול כללה מעריצים של דמיס רוסוס (!) שחלמו לראות את אליל נעוריהם בהופעה בארץ ומפיק נכלולי נעלם עם כספם. לא שמישהו זוכר שדמיס רוסוס היה אמור בכלל להגיע לארץ. היו שם ג' ו-ב' ממרכז הארץ מצולמים כשפניהם מטושטשים ומביימים לבקשת ההפקה שיחות טלפון, שלא נענו כמובן, תוך כדי שהם מחזיקים אל מול המצלמה את כרטיס האשראי שלהם – עוד קלאסיקה מודרנית. בהמשך היה קרוב משפחה רחוק של הרב אמנון יצחק שניצל את הייחוס היוקרתי כדי להוציא כספים מבעלי עסקים תמימים. אחרי שכולם חיפשו אותו בכל מקום, רק תחקירן "כלבוטק" מצא אותו, יחד עם המצלמה הנסתרת, כמובן.

אבל השיא המוחלט והעדכני של התוכנית בעונה הזו היא פינה עם יורם בינור, לשעבר כתבנו לענייני ערבים בערוץ 2, שבה מציבים מצלמות נסתרות ומכשירי איכון על מכוניות ומחכים לגנבי הרכב שיגיעו. מדובר בהפקה מוטרפת לגמרי, מין מחווה מופרכת שהיא הכלאה בין "24" ל-"CSI", שבמהלכה אנשים עם מסכי מחשב ואוזניות עוקבים ממרכז פיקוד מסתורי אחר הרכב הגנוב עד שהמשטרה והצבא לוכדים אותו בתנועה על כבישי הרשות הפלסטינית. מי שלא ראה את הבחורצ'יק המסוקס במפקדה מדווח בקשר על המרדף החם, לא ראה אסרטיביות נטולת אמינות מינימלית וחוסר מודעות מימיו. פרייסלס.

תוכנית שבעל פה

אבל כל זה לא מעניין את רפי גינת. לא פעם הוא טען בראיונות איתו שהשפה האחידה – העברית שלו והטלוויזיונית של התוכנית – הם סוד כוחה של "כלבוטק" ושכולם יתפוצצו. הוא כנראה צודק. יהיה מפתיע במיוחד לגלות בשבועות הקרובים ירידה מתמדת ברייטינג של "כלבוטק" לעומת השנים הקודמות. השטיק עבד וככל הנראה ימשיך לעבוד. גם בעולם טלוויזיה משוכלל יש פינות בהן הצופה הישראלי רוצה להניח את ראשו בנחת אל מסעד הכורסא ולחזות במה שהוא כבר מכיר בעל פה. ייתכן שזה אפילו נדרש במדינה בה הטלוויזיה המסחרית כמעט ולא מתחזקת עוגנים שסוחבים יותר ממספר שנים מצומצם. רפי גינת יודע זאת היטב. ושמישהו ינסה לעצור אותו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully