"החלפנו עשור של מוזיקה, היה לנו את הסיקסטיז שלנו, היתה לנו את המהפכה שלנו, וזה נגמר", כך אומר יהל, מהדי ג'ייז הבכירים בישראל המוציא השבוע את אלבומו העשירי "Shut Up" לחנויות. זוהי לא אמירה תבוסתנית של הדי ג'יי הוותיק, ששמו המלא הוא יהל שרמן. להיפך זו קריאת הקרב שלו: "אני מרגיש מצוין ובעניינים", הוא אומר בראיון לוואלה! תרבות לרגל צאת האלבום. "היה לי כיף אדיר להיות חלק מהמהפכה שהביאה 20,000 אנשים למסיבות. עכשיו מחכים לדבר הבא, לדור הצעיר שיביא את הגל שנרכב עליו. לצערי, כרגע הוא לא קיים".
למה בעצם?
"כי אין יוצרים, אין אמנים, מי שקורא את הכתבה וחושב שהוא מוכשר בבקשה, שיבוא אליי ואני מוכן לבוא ולקדם אותו. אבל אין אמנים טובים הכל חוזר על עצמו, הכל משתחזר, בזמן המהפכה האלקטרונית, באה כמות של 3,000 או 4,000 אנשים לכל מסיבה עם די ג'יי בלה בלה, כמו שקורה במוזיקה המזרחית של היום. אנשים היו צמאים לזה, זה היה חדש ומגניב עכשיו יש את המזרחית".
אתה קצת נשמע כמו הרוקרים בישראל.
"אנחנו הרוקרים של שנות ה-2000, מה לעשות?"
אבל יהל (34) לא מוותר, כפי שניתן לשמוע בקטע כאן, "Wolf", שנעשה עם Mirror Machines, הרכב צד של Shiny Toy Guns המצוינים. אפשר לומר עליו ועל הטראנס שלו הרבה דברים, אבל יהל הוא אמן מזוהה ומובחן, שיודע מה הוא רוצה גם בעידן אובדן הדרך של הז'אנר. הביטחון הזה גם הביא אותו להגיד לו למי שהוא כיום אמן הטראנס המצליח בעולם: "אני אמרתי 'לא' לטייסטו, אתה יודע?", הוא אומר.
איך עשית דבר כזה?
"הוא רצה שאני אהיה חייל שלו, שאפיק את המוזיקה והוא יוציא את זה על שמו, אז בטח שסירבתי. רציתי לקדם את עצמי ולא אותו. אתה יודע איך הוא התעצבן?"
שמע, אם תבקש סליחה אולי הוא עוד ייקח אותך.
"אני מ-מ-ש לא מצטער שסירבתי לו. בן אדם צריך להיות מאושר עם ההחלטות שהוא לקח, ואני מאושר".
הזיהוי בין טראנס לסמים עדיין קיים?
אהה....כן, מה לעשות. אני עצמי בחיים לא משתמש. הייתי מעשן, אבל בשביל הסבבה. בחיים לא נגעתי באקסטזי, טריפים, שמיפים. אני פה בשביל המוזיקה, נטו".