היום מציין ז'אן קלוד ואן דאם חמישים שנה ללידתו. כדי לחגוג את המאורע הוא יוכל ללכת בסוף השבוע הקרוב ל"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי", סרטו האחרון והמעולה של וודי אלן המזדקן עוד יותר (הוא יהיה בן 75 באחד בדצמבר הקרוב). סמיכות המועדים מאפשרת להשוות בין שני הקולנוענים, שלפחות לכאורה הם הפכים מוחלטים: האחד מסמל את שרירי הגוף, השני את שרירי המוח, האחד מתחרה בסטיבן סיגל, השני באינגמר ברגמן, האחד מייצג את החספוס הבלגי, השני את הנוירוטיות היהודית.
ובכל זאת, אם בוחנים את ההתבטאויות של שני הכוכבים לאורך השנים, מגלים כי למרות הכל, יש גם לא מעט קווי דמיון ביניהם. בעצם, רק הבדל מהותי אחד עומד בין כוכב הפעולה והיוצר המוערך: אלן, מבריק ככל שיהיה, נשמע זה מכבר כמו תקליט שבור. לעומת זאת, ואן-דאם מתעתע ואמביוולנטי בהרבה: לפעמים הוא ישיר כמו אייל ברקוביץ' ולעתים לחלוטין מודע לעצמו, פעם הוא פסימי ופעם הוא אופטימי, כאן הוא סותר את עצמו ושם הוא מאשש את כל מה שחשבנו עליו. אכן, כמו שאפשר היה להתרשם לפני שנתיים ב-"JCVD"', סרטו האישי והמהורהר של ואן-דאם, מדובר באחת הדמויות המורכבות והמרתקות ביותר בעולם הבידור.
כל זה מוביל למסקנה אחת: בפעם הבאה שאלן עושה סרט, שיישכח מנעמי ווטס, סקרלט ג'והנסן וכל הבלונדיניות האלה וילהק לתפקיד הראשי את ואן דאם. כפי שמוכיחה שרשרת הציטוטים שלפניכם, השילוב בין העולם הפנימי של הבלגי וחדות הניסוח של הניו יורקי יכול להנפיק את אחת היצירות הגדולות בקריירות של השניים.
ילדות
ואן דאם: "היתה לי ילדות עצובה"
אלן: "כשחטפו אותי, הוריי הגיבו מיידית הם השכירו את החדר שלי" (מתוך הופעות סטנד-אפ בשנות השישים)
צמיחה פיזית
ואן דאם: "גדלתי כצפלון עם משקפיים גדולים ועבים"
אלן: "הייתי כל כך נמוך שאפילו לחוג שחמט לא קיבלו אותי"
הישגיות
ואן דאם: "כל מה שהשגתי בחיים הוא בגדר נס" (בראיון לניו יורק טיימס ב-1994)
אלן: "אני מספיק נמוך ומכוער כדי להצליח בזכות עצמי" (מתוך "שחק אותה סם", 1972)
שימוש בידיים
ואן דאם: "אף פעם אין לך די זמן כדי לספק אשה" (מתוך "טיימקופ", 1994)
אלן: "אל תמעיטו בערכה של אוננות זה סקס עם האדם שאתה הכי אוהב" (מתוך "אנני הול", 1977)
חוש הומור
ואן דאם: "אני לעולם לא מצחיק" (ואן דאם ב"טיימקופ", 1994)
אלן: "אני אסיר תודה על כל הזדמנות לצחוק אלא אם זה גורם לחלב לצאת לך מהאף"
אופנה
ואן דאם: "מכל האנשים בעולם, אני האחרון שאלבש תחתוני משי שחורים" (מתוך "דאבל אימפקט", 1991)
אלן: "ריקנות קיומית היא לא דבר רע אם אתה לבוש בהתאם" (מתוך הספר "הפילוסופיה שלי", 1978)
אשליות
ואן דאם: "כוכבות היא בסך הכל אשליה"
אלן: "אם יתגלה שום דבר לא קיים באמת, אז יתברר כי שילמתי הרבה יותר מדי על השטיח שלי" (מתוך "Selections From the Allen Notebooks", שיצא ב-1973)
תכונות בולטות
ואן דאם: "אני אחד היצורים הרגישים ביותר על כדור הארץ"
אלן: "אני לא מסוגל ללכת מכות. פעם אפילו נדרסתי בידי אוטו עם פנצ'ר שנגרר בידי שני אנשים" (מתוך הופעות סטנד-אפ בשנות השישים)
מוות
ואן דאם: "ביום שייגמרו לי האתגרים ארצה למות"
אלן: "אני לא מפחד למות. אני פשוט לא רוצה להיות שם כשזה קורה" (מתוך המיני-מחזה "Death", שיצא ב-1973)
קרדיט
ואן דאם: "מנחם גולן גילה אותי ואמר לי שיעשה ממני כוכב" (בראיון לפלייבוי, 1995)
אלן: "הדבר היחיד שמפריד ביני לגדולה זה אני"
הערכה פיזית
ואן דאם: "אני הפרד אסטר של הקראטה" (בראיון ללוס אנג'לס טיימס, 1991)
אלן: "המוח שלי? זה האיבר השני החביב עליי" (מתוך "ישנוני", 1973)
סיכום, חלק 1
ואן דאם "אלוהים נתן לי גוף מדהים והמשימה שלי היא לשמר את המקדש הפיזי שלי" (על השטיח האדום בפסטיבל קאן 2000)
אלן: "בסך הכל אני מתחרט על דבר אחד בלבד זה שאני לא מישהו אחר" (מתוך "Woody Allen and His Comedy", שיצא ב-1975)
סיכום, חלק 2
ואן דאם: "לפעמים החיים הם...מכוערים. וטיפשיים. ואכזריים"
אלן: "החיים מלאי בדידות, אומללות וסבל וכל זה נגמר מהר מדי" (מתוך "אנני הול", 1977)