רשמקול 95

התגעגענו, לכן אנחנו חוזרים עם קאסט קלאבי באופן יחסי, שנע בעיקר בין האוס על גווניו למה שהחבר'ה באנגליה ואתרי המוזיקה קוראים לו UK פאנקי. ההתחלה והסיום מלאי נשמה, כמו גם כמה רגעים באמצע, אך בין לבין הנטייה הפעם היא דווקא לכיוון הגשמי והפיזי. בכל זאת, שרב באוקטובר וכל זה. וכן, לקראת הסוף יש גם ניקו.

ג'יימי וון (Woon), סינגר סונגרייטר בריטי שנע איפשהו בין רוק עדין לסול תכול-עיניים, מוציא אותנו לדרך עם "Night Air", סינגל חדש לקראת אלבום הבכורה שלו שייצא בקרוב. הסינגל יוצא שלוש שנים לאחר צאתו של סינגל הבכורה שלו, "Wayfaring Stranger", שזכה בזמנו לפרגון רב מצדם של ג'יילס פיטרסון וג'זנובה. על ההפקה לא אחר מאשר בוריאל (שגם רמיקסס אז את "Wayfaring Stranger"). אנחנו כאן עם הרמיקס העדין של רמדאנמאן, ששומר על הבי.פי.אם הנמוך אך מוסיף קצת באמפ לביט ואת הסנרים המתגלגלים האלה שכה מזוהים עימו. גם מבלי להיות קלאסיקה מסוג כלשהו, אני בקלות מדמיין מועדון כמו הבלוק עף גבוה לצליליו.

אי שם בסביבות 2004, מונסטאר הקנדי היה אחד המפיקים המעניינים בשטח, שחצה בהפקותיו את הגבולות בין ניו-ג'ז, ברייקביט, ברוקן-ביט, האוס, טכנו והיפ-הופ, והכל כלאחר יד. גם אם בשנים האחרונות הוא שומר על פרופיל נמוך למדי, קטעי עבר שלו כ"Detriot" עדיין יכולים לקרוע מועדון לגזרים (כפי שקרא בביקורו בארץ של מוטור סיטי דראם אנסמבל), והנה מונסטאר שב ומפתיע עם קטע האוס על בי.פי.אם נמוך למדי, אך ללא רגשי נחיתות כלשהם.

ריק ווילהייט - The Godson - הוא הצלע השלישית והפחות מוכרת של ההרכב הדטרויטי 3 Chairs (יחד עם ת'יאו פאריש, מודימאן, ולעתים גם מרסלוס פיטמאן). הוא גם בעליה של חנות התקליטים Vibes, שאת משנתה המוזיקלית הוא כינס כעת באוסף המעולה "Vibes New & Rare Music" (שיוצא באמצעות ההפצה של Rush Hour ההולנדים). באוסף אפשר למצוא קטעים שטרם נשמעו של טובי בניה של דטרויט, החל בוותיקים ומוכרים כפאריש, אורבן טרייב וגלן אנדרגראונד, לצד צעירים כריקרדו מירנדה וקייל הול (עוד ממנו בהמשך). מומלץ בחום לכל מי שאוהב את הדיפ האוס שלו חם ואנלוגי.

ממשיכים את מקטע ההאוס עם קטעים חדשים של וואקולה הרוסי, וההרכבים הגרמנים טריקסקי ומרברט רוסל. האחרונים מופיעים כאן ברמיקס של ג'וג'ו וג'ורדאש הישראלים, שמופיעים במדור לא לראשונה, ורק שלשום חבקו רמיקס של אגדת הטכנו רוברט הוד ל-"Deep Blue Meanies" האדיר שלהם.

טינגירל פנטזי, שהופיע כאן גם במהדורה הקודמת, סוגרים את חצי השעה הראשונה עם "Cheaters", שעושה את הבלתי צפוי ומערבב גוספל עם הפקה מלוכלכת. זהו ללא ספק אחד הקטעים היפים והמיוחדים ששמענו השנה, מתוך האלבום "7 AM" היפה ומעניין בכללותו.

משנים פאזה, עם שני קטעים מבית משפחת Moderat (הלא הם מודסלקטור ואפארט) המורחבת. הראשון, של אפארט, לקוח מתוך סט הדיג'יי קיקס שלו שיוצא כעת בסדרת המיקסים המובחרת של הלייבל K7. כנהוג בסדרה זו, כל מחבר של מיקס גם תורם קטע מיוחד ואקסקלוסיבי משלו למיקס. מלבד אפארט, תמצאו בו גם קטעים של בוריאל ופורטט, מרטין, פנת'ה דו פרינס, תום יורק, טלפון תל אביב ועוד, שמדגימים היטב את המלנכוליה האופורית הייחודית שלו, שעושה את הבדל השמים וארץ שבין תוצרתם של מודסלקטור לשל מודראט.

כי ללא אפארט, מודסלקטור עצמם מתמחים דווקא בצד הקרחניסטי והפיזי של הרייב, כמו שניתן לשמוע במבול הקטעים שהוציאו לאחרונה במסגרת הלייבלים מכווני הדיג'ייז שלהם, Monkeytown ו-50 Weapons, בהם חושף הצמד את הכלים שמרכיבים את הסטים האנרגטיים שלו – טכנו ברגהייני ושלל קטעים מעולם הבסים המוטנטי של אנגליה ונספחיה.

ורק אמרנו "עולם הבסים המוטנטי של אנגליה", והנה תצוגה קצרה של המתרחש שם ומכונה בימינו UK פאנקי: החל במקצביה המהפנטים וממכרים של קולי ג'י הכה אהובה עליי; ממשיך עם Elgato, הריליס האחרון בלייבל Hessle Audio של רמדאנמאן, בן UFO ופנג'איה; להיט הקרנבל/קרוסאובר "Fatherless" של בריץ' (פסבדונים ההפקה של זמר הסול בן ווסטביץ', שכיכב בשנתו הראשונה של המדור ב-"I Can See" של ג'זנובה); וכלה בחורכי הרחבות של חוליו באשמור מבריסטול ו-Velour מהלייבל/מועדון Night Slugs של הדי ג'ייז הלונדונים המשפיעים L-Vis 1990 ובוק בוק.

נחיתה רכה: קייל הול עם קטע שמדגים היטב מה כל כך ייחודי בהאוס הפאנקי-ג'זי-מג'ונן שלו. ואחריו – איך לא? – קטע חדש של ניקולאס ג'אר, שיגיע לתל אביב ב-16 בדצמבר. ואם אמרנו על קייל הול שהוא קצת מג'ונן, אז מה נאמר על ניקו? אחרי שכל הצוות בבר ואפילו העורך כבר מזהים אותו מקילומטר, עוד רגע קט ואפילו אמא שלי תדע לספר עליו. ואם תהיתם לאן הוא לוקח אותנו הפעם, הקטע הזה כבר יורד כל כך נמוך שהוא בכלל דומה להיפ הופ מבחינת הטמפו.

בונוס טראק לסיום, שיר סול מודרני ויפהפה, ואפילו ללא ביט אחד לתפארת.