כולל המנון הזימבורים "ניסן אמר לשלוח תגובות מפרגנות"

ג'יי-זי הוציא ב-2001 את “The Blueprint”, אלבום ההיפ הופ של השנה היוצאת. ועם מנטליות סוחר הסמים שלו – דהיינו, לא נח אף פעם – הוא חוזר עם “Unplugged” שמפיח חיים במוסד האם.טי.וי הנשכח הזה, שהיה להיט אקוסטי במשך שנות התשעים, השפיע על הלך רוח מוזיקלי במשך כעשור וכמעט ונעלם כאשר הפואנטה מיצתה את עצמה בערך באנפלאגד של אלניס מוריסט. וג'יי-זי הוא בדיוק הבנאדם הנכון לבחון אם כוחו של הפורמט הזה עדיין במותניו.

הופעות היפ הופ הן עניין בעייתי מלכתחילה. רוב הזמן הן מסתכמות בצמד פטיפונים שמריצים פלייבק וראפר שעסוק בהפעלות בנוסח "עודד אמר להרים ידיים על הראש".
האנפלאגד של ג'יי-זי הוא לא כזה. ולא רק שהוא לא כזה, הוא לגמרי אחרת. בליווי הרוטס, הרכב חי שמבחינת החדות האינסטרומנטלית שלו הוא אחד מחטיבות הקצב המתואמות ביותר במוזיקה השחורה כיום, ג'יי-זי מרחיב את גבולות המאבק של ההיפ הופ. האנפלאגד שלו הוא גם הוכחה חד משמעית לכל מי שממשיך לברבר על התלות של ההיפ הופ בסימפולים, גם נקודות ציון לקבלה המוחלטת והגמורה של ההיפ הופ על ידי המיינסטרים (רשת אם.טי.וי, שהחרימה אמנים שחורים בתחילת דרכה, מאמצת אל חיק תוכנית הדגל שלה לשעבר חוליגן אפרו אמריקאי כמו ג'יי-זי), והוא גם מקרב אותו למהויות המוזיקליות החיות של מוזיקת הנשמה המסורתית.

באנפלאגד הזה ישנם עיבודים מצוינים ונאמנים למקור לשירים מכל התקופות בתוספות של כלי מיתר פילדלפיה סאונד סיסטם. בין המעולים ביותר: “Izzo” מהתקליט האחרון,
“Jigga What, Jigga Who”, “Can`t Knock the Hustle” שמארח את מרי ג'יי בלייג' ששוב מראה, בפעם המאוד לא אחרונה, שהיא הקול הכי מדהים באר אנ' בי,
“Hard Knock Life” הלהיטי עם מקהלת כושוניות במקום הסימפול של אנני והמנון הזימבורים “(I Just Wanna Love U (Give It 2 Me" שמארח את פארל מהנפטונס.

ג'יי-זי זורח. הוא יודע שנכון לשנים הקרובות הוא הקול הכי בולט בהיפ הופ – בזכות השירים, בזכות ההצלחה המסחרית, בזכות השירות. והקהל שנוכח באנפלאגד הזה לא מאמין שזה קורה לו. לראייה: זעקות "נשמה, נשמה, נשמה" שנשמעות מהיציע העליון באולם.

מאז האנפלאגד של נירוונה לא נודע כדבר הזה. אם האנפלאגד ההוא היה שירת הברבור של קורט קוביין, הרי שהאנפלאגד הזה הוא פטפוט ההיפופוטם של ג'יי-זי. האנפלאגד של נירוונה היה האות לסיכום אחת התקופות המרגשות ביותר ברוק, ואילו האנפלאגד של ג'יי-זי יכול להיות האות לתחילתה של תקופה נהדרת עוד יותר בהיפ הופ – חזרה למסורת ההופעות החיות בשילוב עם מומחיות הסימפול של שנות האלפיים והורדת כל המחסומים בדרך אל הפיכתו של ההיפ הופ לז'אנר שיכול לשים רגליים רק לעצמו.