מקור הבעיה: על שובה של "המקור" למסך

תוכנית הקאמבק של "המקור" הציגה תחקיר רציני ויסודי על פרשת "הולילנד", אבל מה לעשות – עדיין מדובר בשעמום טלוויזיוני, שסביר להניח שרוב הציבור יעדיף לבהות בעוז זהבי ו"מאסטר שף"

פז חסדאי

פרשיות נדל"ן הן עניין משעמם. כל שחיתות היא מקוממת, אך זו שנעשית בתחום הנדל"ן כוללת שורה ארוכה מדי של מונחים מקצועיים ומאופיינת בביורוקרטיה מורכבת. בדרך כלל אין בפרשיות הללו ולו אלמנט סקסי אחד, אלא אם כן אתם הטיפוסים שמוצאים את עצמם נסערים מפרוטוקולים של ישיבות מועצה מקומיות. על מנת להוכיח את השחיתות של המעורבים יש לעבור שלב אחרי שלב במסע הביורוקרטי המפרך שלהם, זה שלבו הוא פקידו?ת אפרורית ונהלים רשמיים מייגעים.

עם הבעיה הזאת נאלצו להתמודד אמש (שבת) אנשי "המקור" בערוץ 10, ששבה לעונה חדשה עם תוכנית מיוחדת על פרשת הולילנד: גם אם מדובר באחת הפרשיות החמורות של העשור האחרון, כזו שחושפת את השחיתות האישית והממסדית שמאפיינת את עולם הנדל"ן, מבחינה טלוויזיונית מדובר במוצר עייף ומפוהק.

זו לא אשמתם של אנשי "המקור", שניכר היה שעשו עבודת תחקיר רצינית ויסודית, האשמה היא של אופי הפרשה, שיוצר ניגוד אירוני: ככל שהתחקיר יותר מעמיק וחושף יותר פרטים, כך הוא יותר יבשושי. המבנה הארכיטקטוני של פרויקט הולילנד בולט למרחק וזועק לשמים, אבל הפרטים קטנים וחבויים. הצופה צמא למידע על דרך ההתנהלות של הפקידים והיזמים, אך העובדות מעייפות. שוב תוכניות מתאר ארציות, שוב ועדות בנייה מחוזיות, שוב תב"ע ושמבע. העיניים נעצמות רק מלחשוב על זה.

עוד בוואלה! News

טעמנו את היינות הישראלים האלה ומצאנו אחלה תמורה לכסף

לכתבה המלאה
תב"ע, שמבע - למי יש כוח לזה? פרויקט הולילנד (צילום: יח"צ)

זו הדילמה של כל תוכנית תחקירים. אם היא תעקוב אחר מאכערים קטנים, היא תואשם בקטנוניות. אם תבחר לתקוף בכל מחיר את הפרשיות הגדולות, היא עלולה להיגרר לתסבוכת ביורוקרטית. רק לעתים נדירות הצופה יודע להעריך את הגילויים הקטנים, הוא מעדיף אקשן. זו הסיבה ש"כלבוטק" והאמנון לוים למיניהם זוכים לעתים לפופולריות מוגזמת: יש מצלמה נסתרת, יש פרומואים דרמטיים, ואפשר לראות בבירור את העסקאות בשטח, גם אם הן חסרות חשיבות. לרגעים הרגשתי שעליי לצפות ב"המקור" רק כדי לחזק את ידי ההפקה ולהראות לאנשיה שיש מי שמוכן להתעמק בפרטים, שלא כולנו רדודים שצמאים לריגושים מיידיים, אבל המאמץ היה גדול מדי.

החלק הראשון של התוכנית ניסה לבאר את הפרטים של הפרשה ולהראות כיצד היא נרקמה צעד אחר צעד, אך קשה היה להבחין אילו גילויים חדשים נחשפו, אם בכלל. מי שהצליח לשרוד את זה קיבל את המנה העיקרית, ראיון ראשון עם יזם הפרויקט, הלל צ'רני, האיש שלטענת המשטרה שיחד את אהוד אולמרט ובכירים בעיריית ירושלים. צ'רני התקיף הישיר מבט למצלמה, התנסח בבהירות ובזהירות, ולרגעים ניתן היה ממש להתמסר לדבריו ולהאמין שנעשה לו עוול, אבל לשמחתנו ניצב מולו ברוך קרא, האיש שמחזיר את האמון בעיתונות.

צ'רני התכונן היטב לשיחה והצטייד במסמכים ובטיעונים משכנעים, אבל לצערו קשה להתל בקרא. קרא הוא אולי טיפוס אנטי טלוויזיוני, עם פנים יבשושיות ודיבור מונוטוני, אך הוא עיתונאי שטח מהסוג הישן, כזה ששולט בפרטים ושוחה בפרשה. נראה היה שהוא ידע מראש אילו תשובות יקבל מצ'רני, והקדים אותו בצעד אחד. על פי התוכנית אמש נראה שעד המדינה בפרשה מפוקפק לא פחות מכל שאר המעורבים, כך שניאלץ לקוות שהחוקרים והפרקליטים נחושים ומיומנים לפחות כמו ברוך קרא, שכל מהותו משדרת אמינות ותקווה לעיתונות אחרת. לא סתם כלב שמירה שנובח מבלי לנשוך, אלא אחד שמרחרח ונובר בכל פינה.

העוז שבזהבי ינצח

תוכניות תחקירים הן זן נכחד. הן יקרות מדי, מורכבות מדי, רק לעתים רחוקות מספקות את הסחורה, וסביר להניח שגם אמש רוב הצופים העדיפו לבהות במעללי הרקדן המיוסר עוז זהבי או בתבשילים של "מאסטר שף" מאשר בניסיון של "המקור" לחשוף שחיתויות. אני באופן אישי מעדיף את הגישה שנותנת קרדיט לציבור, ומאמינה שגם בשבת בערב (או ביום ד', שם תשודר התוכנית החל מהשבוע) הוא יעדיף את ברוך קרא על פני עוז זהבי וחיים כהן, אך לא אופתע לגלות שאני שוב במיעוט.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully