מה שהילדים אוהבים 89

קרוליין היא השטן. היא מהבחורות האלו שגורמות לך להתאהב בהן בשניה; העיניים שלה מקרינות מוות. בקיצור, אסור להתקרב אליה, בעיקר אם אתה חושב (ואתה אכן חושב) שתשעמם אותה. הבחור שקורא לעצמו קומה סינמה מודע לכל זה, אבל זה לא מונע ממנו לרצות לבלות איתה את שארית חייו. בהצלחה עם זה.

השיר הנ"ל הוא ההמנון החדש של האגואיזם - יש טריליון בעיות בעולם, אנשים סובלים, מיעוטים נרדפים ומדינות כמו ישראל מבקשות מהאזרחים שלהן לחתום על הכרזות נאמנות גזעניות. אז מה? למה זה צריך להיות אכפת למוזיקאים מסן דיאגו? הם סך הכל רוצים לעשות רוקנ'רול שמח. בכדי לחדד את המסר של חוסר האכפתיות, TV Girl נותנים את האי.פי שלהם להורדה חינמית מהבנדקמפ שלהם, כי כסף זה רק לאנשים שאכפת להם.

קריסטל סטילס החליטו לא לברוח מההשוואות הצפויות לג'וי דיוויז'ן אבל לקחת את הדיכאון של איאן קרטיס, לערבל אותו, ולהוסיף כדורים שמחים. תכלס, חבל שקרטיס לא חשב על זה בעצמו - אם כן, אולי הוא היה עדיין היה נושם היום.

איטרנל סאמרס מציגים עצמם בערך כמו שהם - צמד פופי שעושה מוזיקה שקצת נשמעת כמו הגרסה הקיצית ונטולת היומרות של אלקטרליין. כלומר, הפזמונים הם אותם הפזמונים אך השירים הם קליטים וקצרים, בלי שכבות על גבי שכבות שיכולות קצת להרוס את הכיף.

הצ'ילווייב של Heavy Hawaii הוא כל כך צ'ילד, שהם גורמים לשינה בשק שינה להשמע כמו הדבר הכי חמים בעולם. עוד כמה שירים כאלו ואפילו אני אחשוב על לטייל ברחבי הארץ.

Long Walks On The Beach זו להקה של איש אחד והוא מנסה, עם סניתי ואווירת לואו-פיי, למשוך את תשומת ליבן של הבחורות, כשהוא אומר שלא מעניין אותו להתמזמז - הוא רק בקטע של נשיקות. ניגה פליז.

ב-22 בנובמבר יגיע "Broken Dreams Club EP" החדש של הגירלס והסינגל המרגש הזה מתוכו מוכיח שמדובר בלהקה שתחזיק מעבר להייפ האלבום הראשון.

מיכאל פארלקס מתרחק מהאלקטרוניקה הנקייה שלו ועובר לשיר מחוספס ואיטי שמקדש את השנאה אל האיש ההוא, נו, הזאב הזה שגנב אותה.

בנות צריכות להבין שאין לנו צורך בידידות - לכל בן אדם בוגר יש מלא מהשיט הזה וכל היכרות עם בחורה חדשה היא למטרה אחת בלבד. ידידות זה הכי 2009 גם ככה. מלחמה טוטאלית הפריזאים לא מסתירים את העובדה הזאת, בקטע שמשלב אלקטרוניקה חללית נטולת תקציב עם גיטרה אקוסטית.

בום! "The Heart Of The Nightlife", האלבום המלא של Kisses יצא במלואו והוא מעולה, כצפוי. הלהקה הזו מציגה את הגרסה הרכה של ינס לקמן - זו שמותאמת יותר לקהל האמריקאי שאוהב קיטש אירוני, אבל לא מוכן ללכת איתו עד הסוף.

ואם כבר דליפות וריליסים מלאים, אז השבוע נחת "Nothing" של N.E.R.D והוא מגוון וכיפי. יודעים מה, לא אלך סחור-סחור, מדובר באלבום הכי טוב של N.E.R.D, שהדבר היחיד שתמוה בו הוא העובדה שיש בו רק שני אירוחים - T.I ונלי פורטדו, שזו בחירה ממש מוזרה ביחס לקשרים העמוקים של האנשים האלו בתעשייה. כנראה שהצמד יודע מה שהוא עושה, כי שני האורחים הללו הוציאו מעצמם את המיטב - כפי שאפשר לראות בשיר המסיבות האולטימטיבי הנ"ל.

אם יש מישהו שלא ראה את הסרט הקצר של קניה ווסט שיצא שבוע שעבר (שהייפ וויליאמס כתב ו-ווסט עצמו ביים) אז אני לא מבין איזו זכות קיום יש לו, ולמה לעזאזל הוא מבזבז זמן על כתבות ברשת. פאק, תפנו לעצמכם 34 דקות ותצפו, כי מדובר ביצירה מדהימה - אסתטית ומוזיקלית. ווסט מצדיק את הכתר שהוא מסתובב איתו לאחרונה, אז כן - האיש מלך. לא משוכנעים? קבלו את השיר החדש שלו עם מוס דף, לופה פיאסקו וביג שון.