יום אחד, גרג פוציאטו קם מהשינה וגילה שהוא מת. הסולן האנרגטי של הרכב המטאל דילינג'ר אסקייפ פלאן רק סיים הופעה לילה לפני כן ונראה חי מאי פעם, אבל באותו בוקר הוא גילה שזה כנראה היה הסוף שלו.
והכל בגלל בדיחה של בסיסט הלהקה, ליאם ווילסון, שקבע את מותו של פוציאטו בטוויטר: "התעוררתי וראיתי בסלולרי שלי 50 שיחות שלא נענו ובערך מאה הודעות ששאלו אותי אם אני חי ומה קרה לי", הוא מספר בראיון לוואלה! תרבות לקראת בואה של הלהקה להופעה ראשונה בישראל, ב-12 בנובמבר. "כולם חשבו 'אלוהים, וואט דה פאק, הבן אדם מת' ולא הבינו שמדובר בבדיחה שיצאה משליטה".
איך בכלל הוגים בדיחה כזו?
"לילה לפני כן, כשעמדנו ללכת לישון, חשבנו שזה יהיה מצחיק אם נפרסם הודעה על מותי או משהו. לא התכוונתי לזה ברצינות, אבל תחשוב על זה ככה אנחנו באמת הורגים את עצמנו כל ערב על הבמה. לא שאני מצדיק את הבדיחה הזו, כן?"
מה ההורים שלך אמרו?
"להורים שלי אין טוויטר, כך שזה די מזל. הייתי צריך להתקשר אליהם ולהגיד להם 'היי אמא, היי אבא, אם מישהו מתקשר ושואל אם נהרגתי, תדעו לספר לו שלא'. מאוד מביך".
אתה לא בדיוק אדם זהיר כשזה מגיע להופעות, אתה מדמיין את מותך לפעמים?
"ברור. זה לא משנה כמה זמן אני חי. מה שמשנה הוא כמה אני חי".
עוד בוואלה!
פוציאטו הוא דוגמה לסיפור רוקנרול מנצח: הוא נולד לפני 30 שנים במרילנד ומגיל צעיר נמשך לעולם המוזיקה ובעיקר לעולם המטאל, לאו דווקא מהצד הקודר אלא יותר מהצד האנרגטי ומפרק הבמות. כשדילינג'ר נפרדה מהסולן הקודם, דימיטרי מינאקאקיס, לפני תשע שנים, היא החליטה לחפש לו מחליף באופן פומבי והמעריץ הצעיר פוציאטו שלח קלטת לדוגמה. הלהקה התלהבה ממנו והזמינה אותו לאודישן, בסופו הוא הפך לגורם הדומיננטי בלהקה, בעיקר בזכות הפרפורמנס הפסיכי שלו.
אם הסיפור הזה נשמע לכם מוכר, אתם לא טועים גם הנרי רולינס, הסולן האגדי של בלאק פלאג התקבל ללהקה באותה צורה ופוציאטו לא מהסס להודות שספג ממנו השראה: "הוא היה הרבה עבורי", אומר פוציאטו. "הרבה אנשים משווים בינינו בגלל הסיפור, אבל הוא לא ההשראה היחידה. כל מי שנותן מעצמו את הכל הוא מודל עבורי".
מה זה אומר עבורך, "לתת את הכל"?
"יש לי כל כך הרבה שיניים שעפו, צלקות וצלעות שבורות. אבל אני לא מתלונן, זה מה שאני יודע לעשות אני כן עם עצמי, אני לא רוצה שההופעה תהיה תיאטרון. אני לא רוצה שננגן את השירים האלו כמו באלבום, כי אם זה ככה אין לי מה לעשות בעסק הזה. אני צריך להגיד לעצמי שהוצאתי את ההתלהבות מעצמי במכות. פיזית, אני לא מרגיש עייף עדיין, אבל יום אחד אני חושב שזה יקרה".
אתה זוכר שאתה בן 30, נכון? זה עדיין מתאים לך?
"שמע, להיות קרוב ל-31 זה הרבה יותר טוב מלהיות קרוב ל-29. אף אחד לא אומר לך 'היי בן אדם, זוכר שאתה בן 30 בקרוב?'. אני אחרי זה. עכשיו, יש לי לפחות עוד 10 שנים עד שיקראו לי זקן. אתה יודע מה הכי מגניב?"
שייתכן ולא יישאר איבר אחד שלם בגופך עד גיל 40?
"הגיל גורם לי להרגיש בריא יותר, נפשית ופיזית. כל עוד תהיה לי בריאות ואנרגיה, אני מעדיף להיות חכם בן 30 מאשר טיפש בן 20 כמו שהייתי".
עוד בוואלה!
כשפוציאטו מדבר על טיפשות של בן 20, הוא מתכוון לימים בהם הלהקה היתה משאירה חותם לא רק על הבמה אלא גם בבתי המלון בהם התאכסנה, בברים מקומיים ובלא מעט מקומות אחרים. תאשימו את האלכוהול, תאשימו את הסמים, זה לא משנה - ככה דילינג'ר אסקייפ פלאן חיה, לפחות פעם.
"יש דברים שבטוח לא הייתי עושה שוב", אומר פוציאטו. "כשהיינו צעירים יותר לא שמנו זין על להרוס מקום, ציוד ודברים שלא היו שייכים לנו. כשאתה ילד, אתה לא מבין מושגים כמו בעלות. אכפת לך רק מרוקנרול ולהיות משפיע. אבל תמיד שילמנו על הנזק וזה עדיין היה מעצבן אנשים".
יש עוד חרטות מהעבר?
"פעם היינו מזיינים את המוח על להקות אחרות ומטנפים. זה היה קצת לא במקום".
אז מה תעשה בתל אביב?
"תגיד, זה נכון שתל אביב היא בירת הקוקאין של האזור?"
אני לא באמת יכול לענות לך על זה.
"כן, נכון. תן לי לנסח את זה ככה: לפעמים האנרגיה להופעה באה באופן טבעי, לפעמים היא לא. לפעמים צריך אלכוהול, לפעמים משהו אחר ולפעמים כלום. היום, למשל, אני מסתפק בכוס קפה. אנשים באים לראות אותך מנגן ואתה חייב להיות הטוב ביותר, אתה חייב את זה להם ולעצמך. אתה חייב לעשות הכל כדי להגיע לשם. כולל הכל".
עוד בוואלה!
2010 היתה שנה טובה לדילינג'ר. השנה יצא אלבום האולפן הרביעי שלה, "Option Paralysis", שהדגים היטב את יכולותיה המרשימות של הלהקה במטאל על צורותיו המתוחכמות יותר, כמו גם את הטווח הווקאלי האדיר של פוציאטו. בנוסף, נראה שהיחסים בתוך הלהקה טובים מאי פעם.
"כשמלאו לי 30, הבנתי שאנחנו להקה יותר מעשור. אם היית שואל אותי ב-2002 אם נישאר ביחד, הייתי אומר לך שאין סיכוי. אבל אנחנו מצליחים מאי פעם בגלל שאנחנו לא שמים לב לטרנדים ומאוד קל לקפוץ על העגלה של דברים שקורים עכשיו, אבל למדנו שהלהקות שעושות את זה נעלמות תוך שנתיים-שלוש. יש לנו תהליך גדילה עקבי ואיטי, אין לנו קפיצה איטית למעלה או נפילה חריפה למטה. אנחנו להקה שאנשים יכולים לסמוך עליה".
הפעם, אחרי מספר פעמים בהם המשא ומתן נפל, אתם מגיעים לישראל. פנו אליכם בבקשה לבטל?
"אני לא מסכים עם הרבה אמנים אחרים מבחינה פוליטית. מבלי להיכנס לעמדות שלי בנושא הישראלי-פלסטיני, מרגיז אותי שמאז שהודענו שאנחנו מגיעים, אנשים מהשמאל אומרים שאתם (הישראלים ע.ש) פאקינג מפלצות. הם לא יודעים כלום, הם לא מכירים את ההיסטוריה, את הקונפליקט והם גם לא היו אצלכם אף פעם. הם לא יודעים איך הכיבוש קרה בכלל. אני אנגן בפאקינג תל אביב וגם בפאקינג אמצע רצועת עזה אם צריך".