מה שהילדים אוהבים 90

שלא יהיה ספק, הבום! של השבוע הוא האי.פי החדש של דיסטרוייר, "Archer on the Beach", המכיל שני שירים בלבד ו-16 דקות של מוזיקה מרגשת ומדהימה. "Bay Of Pigs", האי.פי הקודם של היוצר הקנדי, הציג משהו חדש לגמרי - הוא קרא לזה אמביינט-דיסקו ולמרות הזלזול המיידי, התיאור היה די מדויק. עכשיו דיסטרוייר נטש את הדיסקו, גייס את טים האקר ועושה סוג של אמביינט-פולק קודר. זה משהו משהו.

"Since We Last Met" של NDF, שכבר שמענו במדור לפני מספר שבועות, הוא מהקטעים האלו של DFA שקורעים בפנים כל איש שיש לו רגשות. לי, למשל, יש המון רגשות, אז גם הקאבר הפחות אלקטרוני של באנג'ו אור פריקאאוט גורם לי לאבד את שמחת החיים.

יש המון קאברים של אמני אינדי לשירי היפ-הופ, אבל "Ride" של קורטשיפ (במקור של סיארה עם לודקריס) מרשים כי הוא קאבר לשיר שמלכתחילה הכיל כל כך הרבה משפטים שאנחנו מכירים מעולם ה"יו-יו-יו", שבגרסה החדשה הופכים אותו לשיר חדש וממש לא היפ-הופי.

השיר הנ"ל הוא להיט אינדי כל כך נוסחתי, שאני בהלם מאיך שהוא עובד עליי בכזו קלות.

דה הוט טודיז הבינו שהן פועלות טוב יותר בתור להקת רוקנרול קצבית ודביקה ונטשו את הבלדות המשעממות. הן כל כך נכנסו לזה שהן אפילו זורקות בשיר הזה שורות בצרפתית - בדיוק הטריק שחוקי הז'אנר מעניקים לו נקודות בונוס.

החורף מסרב להגיע. פה טיפה, שם איזו רוח קרירה. זה לא משכנע אותי ואני עצבני כי יש לי המון בגדי חורף רותחים שאני מת ללבוש כבר. French Kissing קפצו על הגל הזה של הקיץ הארוך מדי (באופן מילולי) והוציאו סינגל קייצי שעושה כיף בחוף הים.

כל הזמן אני משוכנע שמאט אנד קים יפסיקו לפעול כי קים תצא מהארון והזוגיות שלהם תתפרק. אבל לא, היא נמצאת בארון כל כך עמוק, שהיא כבר פגשה בתוכו את טום קרוז. מסתבר שהכחשה עובדת, כי גם האלבום החדש של השניים שמח ומפיץ גליטר לכל כיוון.

אני מניח שאחוז נכבד מקוראי המדור כבר שמעו את שיתוף הפעולה הנ"ל והתלהבו. מי שלא הספיק צריך לדעת שכמה שהגרסה המקורית של קריסטל קאסטלס מרגשת, הרימייק עם רוברט סמית מהקיור היא אפילו ברמה גבוהה יותר.

השבוע הגיע "Swim Remixes", אלבום הרימקסים ל-"Swim" המעולה של קאריבו. יש בו רימקסים של נייט ג'ול, ג'ונייר בוייז, DJ קוזה, הולדן, וולס, דיוויד וורנץ ועוד. אל המדור נכנס הרימיקס של פאק באטונס, כי כמו איטלקים, הם תמיד עושים את זה טוב יותר.

נראה ש-Dream Boat עלו על משהו, כי White Ring עושים בדיוק את מה שהראשונים עושים - אלקטרוניקה אפלה וקצת מפחידה, שמתחתיה מסתתרת מלודיה ממש מחממת.

הילדים הגיבו בבוז למלחמה המיותרת בין ג'יי-זי ל-MC האמר, שהחלה בגלל קטע שג'יגה השחיל על האמר בשיר "So Appalled" של קניה ווסט ואילו האמר השיב בווידאו משלו. ניגה פליז, ברור שג'יגה לא צריך אפילו להופיע לקרב בכדי לנצח בו. אבל, אם כבר MC האמר, אז מייטי רוק הוא סוג של MC האמר שהמבוגרים באמת אוהבים. מהיום אל תגידו "אתם לא יכולים לגעת בזה", אמרו "החיים הם מאבק".

"מה שמעצבן זה שאמינם ממש טוב", אמרה השותפה החדשה שלי כשהיא ממש רצתה להחמיא לניקי מינאז' ולזרוק דיס על אמינם. היא צודקת - אמינם אולי קצת דאונר (טוב, אמא שלך היתה הורה רע, גט אובר איט) אבל הוא אחד מהראפרים הכי טובים של כל הזמנים, וכשהוא משתף פעולה עם הראפרית הכי מדהימה של 2010, על ביט רזה שמאפשר לשניהם להתפוצץ, נוצר לו אחד משירי הראפ הכי לוחמניים של שנות ה-2000. האלבום המלא, אגב, יגיע בסוף החודש. אני מחכה לדליפה כמעט כמו שחיכיתי פעם לאמא שנטשה אותי.