כל השנה התעסקנו בריהאנה. אלבומה הקודם, "Rated R", יצא בסך הכל לפני שנה, בנובמבר הקודם. באמצע היא שיחררה סינגלים וקליפים, וגם הגיעה להופעה מתוקשרת ובהחלט מוצלחת בישראל. ובזמן הזה, בשנה המטורפת והעמוסה הזו, היא גם הספיקה להקליט את "Loud", אלבום חדש, שחלקו, מפאת קוצר הזמן, הוקלט בדרכים. לשאלה המתבקשת "מה הלחץ?", שנשאלת נוכח הלו"ז המופרע של ילדה בת 22 שגם מגיע לה לחגוג את הצלחתה מדי פעם, יש תשובה קצת אכזרית אבל מאוד ברורה.
"Rated R", אלבומה האחרון של ריהאנה, מכר טיפה פחות ממיליון עותקים בארצות הברית והצליח לעשות שם רעש רק עם "Rude Boy", הלהיט היחיד מתוכו שהגיע למקום הראשון בבילבורד. כאלבום שמונף על ידי 2.5 מיליון העותקים שמכר קודמו, "Good Girl Gone Bad", ויוחצן על ידי פרשיית כריס בראון הכואבת, "Rated R" היה אמור להביא תוצאות מרשימות בהרבה. היה בו ניסיון למצוא בריהאנה צד חושפני, אמיץ ואפל. אבל הקהל האמריקאי דחה אותו, אולי בגלל שאחרי הכל לריהאנה אין את התכונות הללו.
ולמרות זאת, הצלחתו של "Rude Boy", שיר מחרמן עם קליפ צבעוני מאוד ששהה חמישה שבועות בראש המצעד האמריקאי, העידה על כך שכולם עדיין מתים על ריהאנה, רק סולדים מהמאמץ שמשדרת תדמיתה החדשה. במחנה ריהאנה יודעים שאם נותנים לכישלון להדהד זמן רב מדי הוא הופך לדה-לגיטימציה, וזה אפילו לא לוקח כל כך הרבה זמן. אחרי הכל, גם בריטני ספירס היתה פעם במקום הראשון במצעד. התדמית החלופית של ריהאנה החדשה, הסקסית אך מפויסת, נרקחה במהירות בזק. למעשה, ישראל היתה המקום האחרון, כמעט, שבו נראתה ריהאנה הישנה, הכעוסה והמסוכנת. ביוני כבר הופיעה בתקשורת ריהאנה החדשה - האדמונית, הבוערת, התוססת. ריהאנה של "Loud".
אל תפספס
"Loud" מנסה לעשות לריהאנה שני דברים: האחד הוא להפוך אותה לדיווה והשני להפוך אותה לקולית. על פניו, הדברים לא עובדים יחד או שאת M.I.A או שאת מריה קארי אבל במקרה של ריהאנה אין דבר שהנסיכה מברבדוס לא תשיג, או לפחות כך מאמינים באדיקות מנהליה בדף ג'אם. בכתבה שהוקדשה לה באוקטובר האחרון בבילבורד צוין כי כרגע, על אף הפופולריות האדירה שלה, ריהאנה מתקשה לפצח את מצעדי ה"אורבן" המחוספסים שעבורם היא רכה מדי.
מצד שני, כפי שניתן היה לראות היטב בהופעתה בארץ, רוב מעריציה הם טינאייג'רז (באופן לא שגרתי, בנים ובנות אוהבים אותה באותה מידה) וגם אותם חובה לשמח. ובדיוק בגלל זה ב- "Loud" תמצאו שתי ריהאנות: את זו של "Don't Stop The Music" שתשתלב היטב בפלייליסט החתונה של בת הדודה שלכם עם המגה להיט החדש "Only Girl In The World"; ואת זו הלוהטת של "Rude Boy", שתעיף כל מועדון עם "Man Down" ותנענע אפילו לאחרון העורכים בפיצ'פורק את הישבן.
אל תפספס
מכאן והלאה זה כבר עניין של טעם, אבל אם יש לכם טעם טוב אתם תבחרו בריהאנה השנייה. "אני לא רוצה לשיר שירים שכל אחת אחרת יכולה לשיר", היא אמרה לבילבורד, אבל כשהיא שרה שירים כמו "S&M" אי אפשר שלא לחשוב שקייטי פרי וליידי גאגא היו שרות את השיר המצועצע והמחריד הזה לא פחות טוב ממנה. מאידך, כשהיא שרה את "Man Down", המנון פאם פאטאל קריבי, ריהאנה מתחברת לכוח של פרי, גאגא וכמותן לעולם לא יהיה: הכוח השחור. בשירים כמו זה, ריהאנה היא כל מה שאפשר לרצות מדיווה מודרנית: סקסית, רגועה ומזמינה. מה שעצר את ריהאנה באלבום הקודם הוא בדיוק מה שמבדיל אותה מהמתחרות שלה כרגע: היא לא זקוקה לשמלות מופרכות או חזיות מקצפת. היא לא כוכבת פופ שלוחצת ולוחצת ולוחצת עד שבלית ברירה כולם שמים אליה לב. היא פשוט ריהאנה, יפה שבא למות וקולית ברמות אחרות.
שירים מוצלחים נוספים באלבום הם "Cheers" ספוג האלכוהול שמסמפל את אבריל לאבין, "Raining Man" עם ניקי מינאג' והסינגל החדש עם דרייק, "Whats My Name" שיר קליל ומדבק שטס השבוע 59 מקומות מעלה ונחת במקום הראשון במצעד האמריקני. ריהאנה ביצעה אותו בפרק ההאלווין של סטרדיי נייט לייב, בחזיה ותחתונים צבעוניים וחינניות אין סופית. זה היה אחד המחזות הנעימים של השנה בפופ וזה הבהיר שגם אם ריהאנה היא עדיין לא דיווה, "Loud" בהחלט יעזור לה להגיע לשם.