פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ערפול חושים

      בר וליאו לא צולמו, הרגליים של טל ברקוביץ' לא נפתחו, בתי יהודה ושומרון לא ייבנו – והכל בגלל הערפל. דרור רפאל מסכם שבוע שבו הדמיון גבר על המציאות

      איך אפשר להסכים לעסקת ההקפאה?

      העסקה עם אובמה מעוררת דילמה. ארצות הברית מבטיחה לנו מטוסים חינם, סנקציות נגד אירן והצבעה עבורנו בכל החלטות של האו"ם במשך שנה. בתמורה אנחנו צריכים להמשיך את ההקפאה לעוד 90 יום.

      עכשיו, בואו ניזכר מה באמת חשוב לנו. אז אולי יהיו לנו עוד כמה מטוסי קרב, אבל לא יהיה לנו עוד חדר באלקנה. מה באמת חשוב לנו. איך אפשר לחשוב על משפחה באלון שבות שלא תוכל לפתוח מרפסת ולשבת עליה בשנה הבאה ולספור ציפורים נודדות. לא שציפורים נודדות לאלון שבות, אבל העיקרון חשוב.

      והעיקרון הוא שאולי יהיו סנקציות נגד אירן, הצבעה לטובת ישראל, ועוד 28 מטוסים קרב, אבל ליעקב מרחלים לא יהיה חדר כשיגיע לגיל 17. הוא ייאלץ לעבור לתל אביב ולהבין שההורים שלו תקעו אותו בחור של התחת של המדינה, ויש אנשים שממש נהנים מהחיים האלה, שלא אכפת להם מעוד גבעה או פחות אנטנה. וכל זה כי עצרו את הבנייה ואין ליעקב חדר. אנחנו באמת רוצים שזה יקרה? אסור להסכים לעסקה.

      למה הערפל בא דווקא השבוע?

      השבוע כיסה ערפל את רוב הארץ. דווקא השבוע. ההשערה הרווחת היא שביבי עשה את הערפל כדי שלא יראו שהוא ממשיך לבנות בשטחים. אבל זה לא רק זה. בזכות הערפל היה נדמה שלינקין פארק נותנים את אחת ההופעות המוצלחות שידענו, רק עם אותם שני שירים שחוזרים על עצמם בוורסיות שונות.

      הערפל מאפשר לחמוק, לא להסתכל על האמת בעיניים. הוא מערפל את המחשבות, גורם להאמין שאימא של ליאונרדו די קפריו היא תעתיק של סמדי בומבה, ושסמדי בומבה זה בכלל שם אפשרי. אימא של ליאונרדו. אבא של בר. סמדי בומבה. בחסות הערפל דמויות משנה הופכות לסיפור המרכזי.

      הערפל גרם לבלבול, לטשטוש ראייה. ועכשיו כשהתפוגג, דבר לא השתנה. הערפל הוא בתוכנו, בראשנו וגם תחת טשטוש ערפילי, אנחנו עדיין יודעים שאם באמצע משבר עם ארצות הברית, ביבי מספר על הורדת מחירי הדירות, זהו ספין.

      מי אני באמת, טל ברקוביץ'?

      שמי טל מ"רוקדים עם כוכבים". חנה לסלאו טענה נגדי שפתחתי רגליים בגלל שהצטלמתי לפלייבוי. בהתחלה לא נעלבתי כי לא פתחתי. אחר כך נזכרתי שאולי כן פתחתי, אז גם קצת נעלבתי. ואז גם התעצבנתי.

      חנה חזרה ואמרה שאני לא חסידה שבאה מבני ברק. ואני באמת לא חסידה, אבל גם לא פותחת. לפחות לא בכזאת קלות. עד שהגעתי לשער של פלייבוי לקח לי המון זמן, ולא צולמתי בגלל שהייתי דוגמנית, אלא בגלל ששיחקתי בתפקיד לא חשוב בסרט לא עקרוני.

      אז ביקשתי שחנה תתנצל. אז התנצלה. ועכשיו אני מרוצה. למרות שיצא לי שם של פותחת רגליים. וזאת בעיה, כי עד עכשיו לא ידעו בכלל מי זאת טל ברקוביץ', ועכשיו כשמישהו יגגל את השם שלי, התוצאה הראשונה היא "טל ברקוביץ, פותחת רגליים". התוצאה השנייה, "טל ברקוביץ' על השער של פלייבוי".

      אז אולי היה עדיף לשתוק אחרי שאמרה עליי שאני פותחת רגליים. אבל באמת שלא פתחתי. טל ברקוביץ' לא פתחה רגליים! תנסו לזכור את זה, תנסו לדמיין אותי לא פותחת רגליים. היי! די נו! מה אתם עושים? למה כולכם מדמיינים שאני כן פותחת? תפסיקו, יא מלוכלכים. איך אני עוצרת את זה, לעזאזל.

      כמה הערות דחופות

      השב"ס הסכים שליגאל עמיר יהיה שותף לתא. מישהו שואל את השותף אם הוא מסכים?

      אם לגינדי היה שכל הוא היה מקים פרויקט של פעם ב-5000 שנה ובונה את בית המקדש.

      מה זה משנה אם אומרים בפלים או וופלות, העיקר שזה לא יהיה של עלית.

      למה בכלל צריך את הפרסומת שמזהירה מפני נפילה מגובה, מישהו לא יודע את זה?

      "מי החליט שהדברים החשובים יהיו במרכאות" (והדברים הפחות חשובים בסוגריים)?

      שריפה במגדל שלום בתל אביב. המגדל עומד על תילו. והשלום?