פסטיבל הפסנתר 2010

פרץ של אהבה: על משה פרץ בפסטיבל הפסנתר

משה פרץ לקח סיכון כשהחליט לזנוח את הגלאם וללכת על מופע אינטימי בפסטיבל הפסנתר. הוא יצא מזה בכבוד, לא מעט בזכות שיתוף הפעולה עם אוהד חיטמן

חגי אוזן

דווקא בתקופה שבה כל זמר נמצא בתחרות על מי יעמיד את הבמה הכי מפוארת וגרנדיוזית, החליט משה פרץ להופיע בפסטיבל הפסנתר. הוא ויתר על כל השואו אוף והגיע נקי, בלי פילטר, להופעה אינטימית. מדובר בחתיכת סיכון שכן משה פרץ הוא קודם כל זמר של גלאם. בהופעה מהסוג הזה אין גאלה, הכל נקלט באוזן ובעין. אולי זאת הסיבה שבהתחלה הוא עלה עם הלהקה הקבועה שלו, הרכב שאיתו הוא מסתובב באירועים משפחתיים ובכלל עבודות יומיומיות. אבל זה לא מנע ממנו להציג גרסאות אחרות לשירים שלו יחד עם הלהקה. פרץ הרי גילה לא פעם שאת שיריו הוא מלחין קודם כל על קלידים ורק לאחר מכן מלביש את הקצב המתאים. לכן זה נשמע טבעי לחלוטין כשהוא שינה ושיחק עם המקצבים, מרגאיי ועד סול.

לאט, לאט, ככל שההופעה התקדמה, פרץ הפשיל שרוולים ופשט מעליו את הסוואת הלהקה עד שהציג את האורח שלו אוהד חיטמן. השניים חלקו את הבמה לגמרי. חיטמן היה פחות אורח ויותר שותף. הדיאלוגים בינו לבין פרץ היו מקסימים וזרמו הרבה מעבר לבדיחות פנימיות שלהם. כלומר, הקהל היה לחלוטין חלק מהעניין.

עוד בוואלה! NEWS

הכי כיף ביחד: דברים חדשים ששווה לנסות עם כל המשפחה

לכתבה המלאה
הוכיח שוב שהגיע הזמן שלו לשתף פעולה עם יוצרים אחרים. פרץ (צילום: נמרוד סונדרס)

בהופעות מהסוג הזה, קיים חשש שהעניין עם הפסנתר יגיע למיצוי די מהר. השעמום מאיים באופן תמידי. לכן, כל האחריות היא על כוכב הערב. פרץ היה מודע לכך והפעיל את הקסם האישי שלו שבעצם החזיק את הערב. הוא היה משוחרר לגמרי על הבמה וכשחיטמן הצטרף לא נראה היה שמדובר באמנים משני עולמות שונים. כשפרץ שר את "תגידי לו" של חיטמן, הוא נתן לזה צבע אחר לגמרי. והביצוע שלו ל"חשבתי שיהיה רומנטי" בכלל הוכיח שוב שהגיע הזמן שלו לשתף פעולה עם יוצרים אחרים שיפרו אותו בעיקר מבחינה טקסטואלית.

פרץ אלתר בגרון וחיטמן השתחרר על הפסנתר. פרץ וחיטמן (צילום: נמרוד סונדרס)

חיטמן, מצדו, השלים תמונה של ערב מקסים. לא הפריע לו להיות שוליית הקוסם, לפחות זה הרושם שהתקבל. יכול להיות שאם הוא היה מקבל, או לוקח, קצת יותר את המושכות, ההשפעה שלו על הערב היתה מורגשת יותר, אבל בסך הכל ההופעה שמרה על איזון עדין בין שני הזמרים בלי שבירה משמעותית לכיוון כזה או אחר. השניים פשוט שרו וניגנו יפה ביחד: פרץ אלתר בגרון וחיטמן השתחרר מדי פעם על הפסנתר.

נקודת החולשה היחידה היתה כשחיטמן נתן את הגרסה שלו ל"אש". התוצאה היתה די סתמית ואפשר היה לקחת סיכון עם איזה קאבר יותר מעניין. הרי הקהל כבר היה שבוי וכלום לא היה קורה אם, נגיד, פרץ וחיטמן היו מבצעים את אחד משיריו הקלאסיים של עוזי חיטמן (דודו המנוח של אוהד). לא היה צריך יותר. ועם זאת, גם השיר החדש, "רק אתה יודע", שהציגו לראשונה ושנכתב והולחן על ידי שניהם במיוחד להופעה הזאת, לא היה בשל מספיק כדי להוות גולת כותרת משותפת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully