המדינה צוהלת

1. השעה. שעת השידור נקבעה לשבע בערב. חצי שעה לפני האנרגטיות הנוקדנית של יעל שטרנהל, השמרנות הקרתנית של יעקב אחימאיר והצדקנות המוסרנית של גלעד עדין, שעה לפני הבכיינות הסנטימנטלית של מיקי חיימוביץ' והקורקטיות הבנאלית של גדי סוקניק, שעתיים לפני הסטואיות הניצחית של חיים יבין ושעה אחת בלבד לאחר הנלהבות הילדותית של אשרת קוטלר. בחירת עיתוי השידור המוקדם מעידה על פחדיו של יעקב אילון מכניסה אל גוב האריות של הפריים-טיים החדשותי, ממרחץ-דמים רייטינגי אמיתי, בעוד הוא מרהיב עוז ומתהדר בתואר הפיקטיבי "איש החדשות מס' 1 של ישראל". ואותנו הלוא לימדו הורינו כי בשביל כבוד צריך לעבוד.

2. המגיש. פוזות מגוחכות בקדימון, התקרבויות והתרחקויות תכופות מהמצלמה, הפניית צד והתקשחות מלאכותית ברגעי תוכחה, הישענות לאחור וחיוך דק ומעושה בעת הרפייה, ושוב קימוט גבות וצמצום עיניים לאות הרצנה, ושוב התעדנות הפנים בסימן של הקלה, כשמעל הכל נישא בגאון, קבוע בכל מצב רוח, קול הטנור האימתני – כל עקרונות המימיקה המוגזמת שמפעילה הדמות הטלוויזיונית שמגלם יעקב אילון ממצבות אותו בעת הזו כשחקן אופרות הסבון המובהק מבין מגישי החדשות בארץ. והאמת העירומה היא שאילון, תוך אדיקות רבה לקודים שמחייב הז'אנר, אינו מתחייב רק לסגנון משחק מצועצע אלא חותר לתפקיד אופי של איש חדשות שטחי.

3. הראיון. (פרק נבחר מתוך שיחה שהתקיימה בתאריך ה-28.1.02 בין שר ביטחון בממשלת ישראל ומגיש חדשות בערוץ מרכזי בישראל, שיחה שעתידה לימים לזכות בעולם התקשורת הישראלית לכינוי - "הראיון"):

- אילון: "ואולי עשרה אחוז (פיגועים) זה יותר מדי, מר בן-אליעזר, אתה רואה את הרחובות בירושלים, עיר רפאים, בירת ישראל!".
- שר הביטחון: "אני לא מסכים לזה כי אני מסתובב בכל הארץ הזו, והמדינה הזו חיה ותוססת ואני מסתובב ממקום למקום ואני רואה את הילדים ואני רואה האנשים ואני רואה את כולם, המדינה צוהלת!".
- אילון: "המדינה צוהלת?".
- שר הביטחון: "אני אומר לך שבחלקים רבים... תלך עכשיו באמצע תל אביב, תלך עכשיו באמצע חיפה, תלך עכשיו באזור הצפון שכולו הומה, תלך אל אתר החרמון, המדינה תוססת, העם הזה חי!".

4. החשבון. מהדורת חדשות ללא חשיפות או כותרות (שמא פגיעתו של הח"כ "צ'יטה" כהן בנכה מפגינה נחשבת לכזו?), פלוס מחסור בחומר צבאי (תואם רוני דניאל ורון בן-ישי לא הוצג), פלוס מחסור בפרשנות לענייני ערבים (תואם אהוד יערי ועודד גרנות לא הוצג), פלוס מחסור בחומרים בנושאי פנים (חינוך, כלכלה), פלוס מחדל בהגשת חדשות חוץ (בהיקף של 22 שניות וחצי על האסון בניגריה), פלוס כתבת אוננות על אירוע ההשקה של הערוץ (רובי ריבלין מפרגן), פלוס כתבה אסקפיסטית במיוחד על מחזור החיים בטבע הישראלי (ט"ו בשבט בפתח), פלוס כתבה ריקה מתוכן על מאוכזבי שרון (חסרת כל קשר עם הלך הרוח המרכזי בישראל), פלוס "הראיון" המחפיר שאיפשר אילון שיתקיים באולפנו.

5. המסקנה. "חדשות 10 עם יעקב אילון", שתוכננה לעת ביניים זו בדלות משאבים מכוונת, התגלתה אמש גם כדלת יצירתיות, חסרת יחודיות, ולעומת זו בעלת יתרת נרקיסיזם גלוי מצד מגישה ועודף סהרוריות מצד עורכיה. בנוסף, זו רצועת שידור חדשותית שאינה מספקת את מנת האקטואליה הנדרשת ממהדורת חדשות מרכזית, ועל כן יש להכריז עליה ברוח התקופה כ"לא רלוונטית" לצפייה.