יניב יהודה אייגר: יש משהו שאמרת לי לפני כמה חודשים, בביקור שלך ושל חיה בישראל, שנשאר איתי ומאז קורה שאני נזכר בו כמעט בכל פעם שאני חושב עליך.
ניר נדלר: אני סקרן.
י.י.א: זה שאתה שואף להיות 'פואטיקלי-קורקט'.
נ.נ: אמת.
י.י.א: קודם כל, זה נשמע לי כמו דבר מאוד פואטיקלי-קורקט בפני עצמו, לשחרר הצהרה מהסוג הזה.
נ.נ: מצחיק. אבל לפעמים, אתה יודע, זה דווקא כיף להיות אינקורקט, איף יו? נו וואט איי מין.
י.י.א: השאלה, בכל אופן, היא מה בעצם המשמעות בשטח של להיות תקין-פואטית? אני אשמח שתרחיב איך באמת זה בא אצלך לידי ביטוי? כלומר, מה עושים בשביל להיות אמן, אדם, תקין, או מתוקן, מבחינה פואטית?
נ.נ: זה מתבטא בניסיון לגשר על מחסומים תרבותיים. לפנות לקהל יעד רחב. הקורקטיות היא נושא לדיון בכל עבודה בצורה שונה. מה משמעות ה"להיות נכון" בחברה שלנו היום? הכוונה בשפת העבודה שלנו היא לפגוש כמה שיותר אנשים, להעלות שאלות ולגעת בצורה זו אחרת, על הדבש והעוקץ.
י.י.א: כשאתה מדבר על לגשר על פני פערים, אתה גם - ואולי בעיקר- מדבר על הפערים שבינך לבין חיה. כמו שאפשר לשים לב, העבודות שלכם, רובן אם לא כולן, עוסקות בניסיונות סיזיפיים של חתירה, שלך ושלה, להגיע זה לזו ולהיפך. לפשר על איזשהו פער בינאישי שהוא לכאורה בלתי אפשרי לגישור ביניכם.
נ.נ: בדיוק! זה לא המגנטים שמעניינים אותנו אלא המשיכה והניגוד שביניהם. החלל הזה, הרווח, הוא מה שמרתק אותנו.
י.י.א: או במילים אחרות: אתם זוג לחיים וליצירה, שהעשייה הזוגית שלו למעשה עוסקת באי ההיתכנות של עשייה שהיא זוגית לגמרי. אתם בעצם באים לתאר מציאות מאוד עגומה באיזשהו מקום, שבה אנשים הם לעולם קווים מקבילים ולעולם אינם נפגשים.
נ.נ: ממש לא. זה יותר ביחד זה לצד זה. שתי דרכים שמתקדמות קדימה ובו זמנית מתפצלות ומשתלבות האחת בשנייה. אנחנו רואים את העבודה המשותפת שלנו כזוג לחיים וליצירה כמקור תקווה. המציאות שבה אנו חיים יכולה לעתים להיות טראגית, סוריאליסטית ופרדוקסאלית, והעבודה שלנו לעתים משקפת חלקים מהמציאות הזו או יוצרת מציאות מקבילה תוך שהיא רואה בניגודים מקור השראה. דואליות היא המוטיב הדומיננטי ביותר באופן העשייה שלנו. ב"אומה לשניים", לדוגמא, אנחנו מתחפרים לתוך אמא אדמה, משני צדי העולם ומחפשים אחד את השנייה. זו התחפרות פיזית לתוך האדמה שיש בה תחושה מסוימת של מוות, שנאמר: מעפר הגענו ולעפר נשוב. אך בחיפוש של בני זוג שמרוחקים כל כך אחד מן השני יש יסוד בולט של חיים. באופן ההתקדמות, הכיוון, כוח הרצון, חרף כל הקושי.
(מתוך צ'ט בפייסבוק 1.11.2010)
עוד על "שפת גוף"
יניב יהודה אייגר
26.11.2010 / 9:50