המילה Reissue יפה בהרבה מ"הוצאה מחדש": יש בה, בהגייה של המילה, צליל חגיגי ומרגש יותר מאשר האפיל המחזורי שנשקף מהתרגום העברי. בשנים בהם קשה ממילא למכור דיסקים, תעשיית הממורביליה של המוזיקה חזקה מתמיד, בעיקר לקראת עונת החגים הנוצריים, שהרי אין דבר חכם יותר מלקנות לאבא ואמא או לאח/ות הגדולים את פסקול ילדותם בעטיפה מעוצבת, בונוסים לרוב וקטעי וידיאו.
לרגל העונה החמה של תעשיית ה-Reissues, וואלה! תרבות בדקה עבורכם שבעה מארזים שונים של מיטב האמנים, כמו שנהוג לומר, ועשתה בהם סימנים. חשוב לזכור שרוב המארזים לא מיובאים לישראל בצורה סדירה, ואם כן - הייבוא נעשה במספר עותקים מצומצם למדי, כך שלפני שרצים לחנות כדאי להתקשר אליה ולבדוק האם בכלל ניתן להשיג. שנית, כתבה זו עוסקת רק באלבומי אולפן שזכו להוצאה מחדש ולא באוספים חדשים שנוצרו לאמנים, לכן לא תמצאו כאן את האנתולוגיה החדשה של ג'ימי הנדריקס, האוסף החדש של אליוט סמית ועוד.
באותו עניין, מצער עד כמה תעשיית ה-Reissues בישראל דלה ביחס לאוצרות שכדאי לרענן כאן. המארז הראוי האחרון שיצא היה "אהוד בנאי והפליטים", הוצאה חדשה לאלבום המופת של אהוד בנאי, שכלל דיסק בונוס מרתק ובו השיר "יוסף טס ללונדון", אחד השירים היפים שכתב בנאי בכל הקריירה שלו וסיבה מספקת לכשעצמה להוצאת האלבום מחדש.
ברוס ספרינגסטין "Darkness on the Edge of Town"
תאריך יציאה מקורי: 1978
במה מדובר:
קצת יותר מ-30 שנים אחרי צאתו, סוני מחזירה אותנו לאחד מאלבומי המפתח בקריירה של הבוס, בטווח שבין "Born To Run", אלבום הפריצה שלו, לבין "The River", שביסס אותו סופית כגיבור אמריקאי. "Darkness on the Edge of Town" יצא לאחר שספרינגסטין הסתבך משפטית עם מפיקו, מייק אפל, ולא יכול היה להקליט. בסופו של דבר, הוא סיים עם אלבום מבריק, שכולל שירים ענקיים כמו "Badlands" הפותח ו-"Racing in the Streets", אך כזה שנחל הצלחה בינונית במכירות. עתה, כשברור שספרינגסטין שרד גם את התקופה הזו, אפשר לחזור לאלבום הזה, מהאפלים בקריירה שלו, וליהנות ממנו שוב.
מה באוסף:
הדיסק המקורי עם סאונד שעבר רימאסטרינג, אוסף כפול בשם "The Promise" הכולל שירים שלא נכנסו באלבום, סרט תיעודי על עשייתו בשם "The Promise" ודי.וי.די הכולל קטעים מההופעות בין השנים 1976-1978 והופעה בה ביצעו ספרינגסטין והלהקה את כל שירי האלבום משנת 2009.
הדובדבן:
באמת שקשה לבחור, אבל אוסף השירים הכפול "The Promise" פשוט מושלם.
לקנות/ לא לקנות:
כפי שהתרגלו מעריציו של ספרינגסטין מההוצאה המחודשת של "Born to Run", כשזה מגיע לבוס כולם מקבלים תמורה יותר ממלאה: "The Promise" הדיסק הוא כאמור אוסף שירים נפלא ומרגש, הסרט נחשב לאחת היצירות הדוקומנטריות המוזיקליות המרתקות של התקופה (בישראל, הוא ישודר בקרוב הוא ב-yes) ודי.וי.די של ספרינגסטין לא יכול לאכזב.
שורה תחתונה:
למעריצים חובה לקנות את המארז המלא. למתחילים: להתחיל עם הגרסה המחודשת לאלבום עצמו, שמספקת הצצה מרתקת לנבכי נפשו של הכותב האמריקאי הגדול מכולם.
דיוויד בואי - "Station to Station"
אל תפספס
תאריך יציאה מקורי: 1976
במה מדובר:
על רקע שתיקתו האמנותית המתמשכת של המוזיקאי החי החשוב ביותר (אלבום האולפן האחרון שלו יצא ב-2003), כל שנותר הוא להוציא מחדש קלאסיקות מוקדמות של האיש ממאדים, בצירוף נבירה אובססיבית בארכיון האימתני שלו. הפעם, הנושא הוא אלבום שהיה גם למופת בלתי רגיל, גם שייך לרצף הסבנטיז המופלא של בואי וגם לסמל התמכרותו לסמים, שסופה היתה הגלות מאנגליה לגרמניה ויצירת הטרילוגיה הברלינאית המופלאה.
מה באוסף:
כרגיל, האלבום המקורי לאחר שעבר רימאסטרינג, אלבום הופעה כפול משנת 1976 ובמהדורת הדלוקס מצורף גם די.וי.די וכן אלבום תמונות מיוחד עם פוסטרים נדירים של בואי וכרטיס דיגיטלי למחשב עם עוד תמונות של בואי.
הדובדבן:
אלבום ההופעה מדגים מדוע בואי הוא כנראה האיש הכריזמטי בהיסטוריה. הביצוע שלו ל-"Five Years" מתוך זיגי סטארדאסט טוב מגרסת האולפן.
לקנות/לא לקנות:
התלבטות קשה. בסופו של דבר, אין כאן חומרים נדירים באמת מלבד התמונות ומעטים ממילא ישימו לב לשינויי הסאונד בין הגרסה המקורית לאלבום החדש. בישראל חסכו לכם את המאמץ וייבאו את הגרסה המשולשת בלבד, במחיר סביר של 150 שקלים.
שורה תחתונה:
המעריצים הכבדים יוכלו להסתדר בלי המארז הזה. למתחילים נסו קודם את מהדורות הרי-אישיוז של "Ziggy Stardust".
אל תפספס
ניין אינץ' ניילז "Pretty Hate Machine"
שנת יציאה מקורית: 1991
מה באוסף:
למען האמת, מדובר בהיצע מעט מאכזב: רימאסטרינג של האלבום המקורי, עטיפה חדשה ורק שיר אחד שלא נכלל בגרסה המקורית - "Get Down, Make Love" של קווין, שהיה חלק מהסינגל "Sin" מתוך האלבום.
הדובדבן:
לא היה ולא יהיה שיר כמו "Something I Can Never Have" ובסאונד החדש הוא די נותר מהמם כשהיה.
לקנות/לא לקנות:
עם כל הכבוד לחשיבותו של האלבום, בעידן שבו כל רבע עוף של אמן מפגיז עם מארזים אימתניים על אלבומים שיצאו לפני 10 שנים, מאכזב לגלות שזה מה שיש לניין אינץ' ניילז להציע למעריצים. מצד שני באמת שמדובר בקלאסיקה רלוונטית, שגם אם הרימאסטרינג מעט מעקר אותה, היא עדיין יצירה חשובה ומשפיעה.
שורה תחתונה:
מיועד לאנשים שרוצים לפצוח במערכת יחסים עם רזנור והלהקה. למעריצים הכבדים זה לא ישנה דבר.
אל תפספס
וויזר - "Pinkerton"
שנת יציאה מקורית: 1996
במה מדובר:
אלבומה הטוב ביותר של הלהקה האמריקאית, שכבר מהפתיחה המוחצת שלו ("Tired of Sex") ברור שהעולם שייך לצעירים. עם דעיכתה של הלהקה בשנים האחרונות והיבול הבינוני ומטה שלה, מוצא הרי-אישיוז נראה כמו הדרך היחידה להתחבר אליה בשנות ה-2000 .ובמילים אחרות: משינה.
מה באוסף:
הדיסק המקורי בצירוף 10 קטעי בונוס וכן דיסק נוסף של קטעים כאלו, הכוללים שירים במיקס חדש, קטעים שלא נכללו באלבום המקורי, קטעים מהופעות ועוד ממתקי ארכיון שכאלו באודיו בלבד.
הדובדבן:
גרסת ה-Rough Track של "Tired of Sex". בסופו, גם אתם תשברו טלוויזיה או משהו.
לקנות/לא לקנות:
מארז מכובד ויפה, לא יומרני ומעמיס מצד אחד ולא דל ונטול פינוקים מהצד השני.
שורה תחתונה:
למעריצים ולמתחילים כאחד.
אל תפספס
מוריסי "Bona Drag"
שנת יציאה מקורית: 1991
במה מדובר:
כמו בימי הסמיתס העליזים, הספיק למוריסי אלבום סולו אחד ("Viva Hate") כדי לשחרר "אוסף" שכולל בעיקר בי-סיידים לסינגלים שיצאו וכמובן איי-סיידים סטייל "Suedehead".
מה באוסף:
הדיסק המקורי ועוד שישה קטעי בונוס הכוללים אאוט-טייקים מאותה תקופה.
הדובדבן:
"Lifeguard on Duty", שיר שהוקלט בסשנים של "Viva Hate". שיר מוריסי קלאסי על כל איכויותיו ונפלאותיו. ,
לקנות/לא לקנות:
בעיה. קשה לוותר על שישה קטעים של מוריסי. מאידך מוריסי ממשיך להוציא שירים מעולים גם בעשור הזה ונראה שאין באמת צורך לתקשר איתו דרך הממוריביליה הזו. אפשר לחכות למימוש ההבטחות שלו לפרוש.
שורה תחתונה:
רק למי שאין את האלבום המקורי בבית.
אל תפספס
פול מקרטני ו-ווינגז - "Band on the Run"
שנת יציאה מקורית: 1973
במה מדובר:
האלבום המצליח ביותר של מקרטני מחוץ לביטלס (וגם אחד הטובים שבהם, למען האמת), כולל שיר הנושא הבלתי נשכח. האזנה מחודשת לאלבום מזכיר עד כמה מגוון ומרתק היה מקרטני בקריירה שלו. כשיגיע זמן הרי-אישיוז לאלבומיו משנות האלפיים, כנראה אחרי שהחיפושית תלך מאיתנו (רינגו, להערכת כולם, יקבור גם את פרס) התובנה הזו רק תעמיק.
מה באוסף:
האלבום המקורי במהדורה הבריטית, דיסק בונוס עם תשעה קטעים הכוללים גרסאות שונות לשירי האלבום וכן כמה קטעים נדירים, דיסק עם פרשנות אודיו על עשיית האלבום (שיצא כבר במהדורה המהודרת לאלבום משנת 1999) ודי.וי.די עם קליפים, קטעים מאחורי הקלעים ועוד.
הדובדבן:
"Wings In Lagos", קטע וידאו המספר על הגעתה של הלהקה ללאגוס שבניגריה, שם הוקלט האלבום.
לקנות/לא לקנות:
עם יד על הלב המהדורה של הדיסק משנת 1999 מרגשת ועשירה יותר, עם יותר קטעי בונוס רלוונטיים ומעניינים.
שורה תחתונה:
אלא אם שמכם הוא יואב קוטנר, הסתפקו במהדורה של 1999.
אל תפספס
ג'ורג' הריסון "All Things Must Pass"
שנת יציאה מקורית: 1970
במה מדובר:
אלבום הסולו הראשון של הריסון אחרי פירוק הביטלס (הוא הוציא שני אלבומים עוד בתקופת פעילותה של הלהקה) הוא אירוע היסטורי חשוב למדי בתולדות הרוק, לא רק בשל היותו אלבום משולש (דבר נדיר עד היום כמובן) והצלחתו במכירות, אלא פשוט בגלל היותו יצירת מופת על-זמנית. חגיגות ה-40 לצאתו הן הזדמנות לשוב לפלא שהיה שם.
מה באוסף:
האלבום עצמו באריזה מהודרת הכוללת גם חוברות תמונות מעוצבת היטב. ישנה אפשרות לקנות גם במארז ויניל 180 גרם.
הדובדבן:
בהיעדר קטעים חדשים או שלא יצאו מעולם תיאלצו להסתפק באלבום עצמו.
לקנות/לא לקנות:
תמיד כיף להחזיק מארז שמעוצב כל כך יפה, גם אם הוא לא מכיל באמת שום סיבה חדשה לרוכשו. עם זאת, בשנה הבאה יימלאו 10 שנים למותו של הריסון וסביר להניח שנופצץ בחומרים חדשים שכדאי יותר להוציא עליהם את הכסף.
שורה תחתונה:
רק למי שאין את האלבום המקורי בבית ומעוניין לכפר על הבושה.