פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חינוך רע: על ספרי הילדים של רותו מודן, אוליבר ג'פרס ומיכל סנונית

      הכי גרוע זה ספרי ילדים שבאים לחנך. לכן, לכבוד חנוכה, קבלו 3 ספרים שהילדים שלכם לא ילמדו מהם כלום – חוץ ממיחזור, כמובן

      ללקק את האצבעות

      אחרי שנים שספרי הילדים ניסו ללמד שלל דברים כמו קבלת השונה ממך, סבלנות וסובלנות, ועד כמה מדליק לעשות צרכים בסיר לילה – המגמה החדשה היא "תנו לילדים לעשות מה שבראש שלהם, ממילא תצטרכו לשים כסף בצד בשביל הפסיכולוג".

      "סעודה אצל המלכה", ספר הילדים החדש והמאויר להפליא של הקומיקסאית המוכשרת רותו מודן, ממש לא מנסה לחנך אף אחד. להיפך. נינה הילדה אוהבת לאכול באופן לא פוטוגני וההורים המיושנים שלה שואלים את השאלה הלחלוטין לא רלוונטית – "ומה תעשי אם מלכת אנגליה תזמין אותך לארוחה בארמון בקינגהם?" השאלה הופכת מאוד אמיתית, כאשר יום אחד נינה אכן מוזמנת לארוחה אצל המלכה, ונינה כמו נינה מלמדת את הרויאלטי לאכול ספגטי בקטשופ עם הידיים וכולם שמחים מאוד.

      ספרה של מודן הוא ספר מתוק ולא יומרני שוודאי ישמח את הזאטוטים על ברכת הדרך לאינסטינקטים הראשוניים שלהם וירגיז את סוג ההורים שמעדיפים את הספה שלהם לבנה ואת הילדים שלהם בוהקי אצבעות.

      *רותו מודן, "סעודה אצל המלכה" / עם עובד

      CSI גן בת שבע

      "הדוב שאהב לבנות מטוסים" הוא למעשה CSI גרסת הפעוטות. העצים מתחילים להיעלם מהיער ותושביו החייתיים והמבוהלים פוצחים בחקירה מצחיקה שנועדה למצוא את האשם. אחרי מתיחת סרטי משטרה ומעקב אחרי עדויות, מתגלה לחיות היער מה שהילדים יודעים כבר מההתחלה – מי שגונב את העצים הוא דוב חמוד בעל רגליים גפרוריות. בהמשך יסתבר שהדוב עשה זאת כדי לייצר נייר על מנת לזכות בתחרות מטוסי נייר.

      הספר המקסים מאוד הזה נכתב ואוייר על ידי אוליבר ג'פרס – שאחראי גם לספר המוצלח והמצליח "הילד שאהב לאכול ספרים" – והוא מעביר בעדינות ובהומור סיפור שיש בו מסרים סביבתיים, כמו החשיבות שבמיחזור ובשמירה על משאבים טבעיים. כבונוס מיוחד לקוראים הקטנים, עטיפת הספר מכילה שלל הצעות למיחזור, לעשיית נייר ביתי משאריות ולהכנת מטוסי נייר שלא יצללו לרגליהם כאילו היו מטיל ברזל.

      אז נכון, זהו ספר חינוכי, אבל לא כזה שיפער משבר אמון בין גמדוני הבית הסרבנים לבין אלו שתרמו להם את מאגר הגנים הדליל שלהם.

      *אוליבר ג'פרס, "הדוב שאהב לבנות מטוסים" / כתר

      לפעמים הים שקט

      "דניאל וסודות הים" הוא קודם כל ספר יפהפה למראה, והאיורים של ארן סומך מהפנטים לגמרי – אגדתיים, עשירים ומרגשים. יעבור זמן עד שתצליחו להרים את הלסת מהרצפה מרוב שהם יפים. רק אז תוכלו להתייחס לעלילת הספר, שכתבה מיכל סנונית, סופרת הילדים הוותיקה (שאחראית ללהיט "ציפור הנפש").

      סנונית מספרת סיפור עדין ופיוטי על דניאל הקטנה שפוגשת את הים כבר עם היוולדה והים מבטיח לספר לה את סודותיו. כשדניאל הילדה גדלה מעט, היא נזכרת בסודות שהובטחו לה וכשהים לא נענה לבקשתה לשתף אותה בהם, היא מחליטה לכתוב לו מכתבים ולשלח אותם בתוך קונכיה. המכתבים עושים את העבודה, הים מתרצה ומכאן מגלה דניאל בכל פעם סוד נוסף (סוד אור הים, סוד סוסוני הים). לבסוף היא אפילו פוגשת בילדה חמודה ממש כמוה והן מתיידדות.

      "דניאל וסודות הים" הוא מסוג הספרים הקסומים-מקסימים שלא ילמדו את ילדיכם לשטוף ידיים לפני האוכל או להתמודד עם געגועים לסבא שמת. מה שכן, הוא ירחיב להם את גבולות הדמיון וידגדג להם את מושגי המציאות.

      *מיכל סנונית, "דניאל וסודות הים", איורים: א?רן סומך / מודן