חכם מיימון

בפתח "החיים על פי ז'וז'ו", ששודרה אמש בערוץ 10, קיבלנו ז'וז'ו אבוטבול בגירסה שהיא לגמרי אשכנזי-פרנדלי, למען ידעו כולם – תקענו מרוקאי לבד בפריים טיים, אבל לימדנו אותו איך להתנהג. ואכן ז'וז'ו מאולף טוב טוב לפי כל הכללים שעל פיהם אנחנו אוהבים את הקמע המזרחי שלנו: יש לו משקפי ראייה אופנתיים של אינטליגנטים, הוא מנומס, יודע מילים באנגלית ("זאת תוכנית בלי מייק-אפ") ולא ירק על הרצפה אפילו פעם אחת.

ותראו, תראו את הז'וז'ו הזה - לא רק שיש עליו עכשיו פאסון, הוא גם מארח את גליה אלבין לשיחה על דא ועל הא סביב שולחן קטן במסעדה שבה מתנהלת התוכנית. ובינינו, אתם יודעים בדיוק כמוני, שאשת האריסטוקרטיה מכפר שמריהו הזאת לא היתה משתינה לכיוון של איזה ז'וז'ו אבוטבול מאשדוד אם לא היה לו מינימום טור בעיתון. ז'וז'ואים אחרים מתקנים לה את הסתימה באסלה. זה מה שהופך את המפגש בין השניים לסוג של מהפך חברתי – הדפוק הקלאסי והדופקת המפא"יניקית שנראית בול כמו אורה נמיר 2002, הבררה והאליטה, אשדוד וכפר שמריהו, שחור ולבן.

זהו ההישג הגדול ביותר של התוכנית הראשונה של אבוטבול: כמי שנושא את דגל האותנטיות השכונתית הוא מצליח להסב אל שולחנו את אלבין, הקצפת שמנציחה בפרצוף המאופר שלה את הפער החברתי וההפך המוחלט של כל מה שהוא אמור לייצג. גליה אלבין ליד ז'וז'ו אבוטבול זה בערך כמו שצ'רלי ביטון יזיין את דליה רבין. כלומר, סוג של נקמה מתוקה והשוואה תיאורתית בין שני מעמדות שבאופן מסורתי ניצבים משני צידיו המוחלטים של מתרס חברתי.

אבל האופן שבו אבוטבול מתיימר לייצג את עדות המזרח הוא מעט מגוחך. לראייה, כבר בתוכנית הראשונה הוא נופל בפח עם נושאים שנלקחו מספר קלישאות הצ'כונה: כתבה על הימורים בפראג – הימורים זה קצת ערסי וזה טוב; ז'וז'ו מראיין אנשים שנפגעו בפיגוע בחדרה – הכרטיס האנושי; וכמובן, איך אפשר בלי, נרקומן מרוקאי מהשכונה שנגמל והפך לזמיר. לפעמים נדמה לי שהמציאו את הנרקומנים בשביל תוכניות האירוח. אבוטבול גם לא חוסך מאיתנו את העוואנטה המפורסמת שלו: "הימורים זה כמו אוכל – תאכל יותר מדי, תכאב לך הבטן". ובאמת שכחנו שאבוטבול החל את דרכו בתור ג'וחה עם תואר מאוניברסיטת החיים, חכם מיימון כזה שמביא לנו את הזווית של החיים בשכונות ומדבר בכל מיני מילים מצחיקות במבטא מוזר ואומר כל מיני פתגמים כאלה עממיים שזה משהו. והוא לא ייתן לנו לשכוח, כשהוא מגיע לבית מלון: "זה כמו הצריף שקיבלנו כשעלינו לארץ". אל תדאג יא ז'וז'ו, לא שכחנו.

זה די ברור שאנשים מסוגו של אבוטבול מזיקים לכל נושא המזרחיות באופן שרק מנציח את דמותו של המזרחי הסאלח שבתי כאיזה ח' ו-ע' אחד, עם דיבור נגוע וחוכמה של חתול רחוב. וז'וז'ו הוא לא באמת כזה. הוא יצא כבר מהמעברה ומאשדוד, הוא כבר לגמרי לא שם. הוא מתפרנס מהמזרחיות הזאת, היא עושה לו טוב מאוד. "החיים על פי ז'וז'ו" תזכה לתגובות "מי נתן לאיש הזה תוכנית טלוויזיה" מצידם של אותם אנשים השואפים לחזק את הפערים הבין עדתיים בישראל. למעשה, התוכנית של ז'וז'ו נוחה לו ולהם. מצד אחד, היא מצוינת לאנשים שמתפרנסים מדמותו של המזרחי האותנטי (שהרי אלה עסקים מכניסים. תשאלו את קובי אוז, שלום אסייג, זאב רווח, קטורזה, אלי ומריאנו ועוד ועוד), ומצד שני היא טובה מאוד לאשכנזים התופסים עצמם כאליטה שחייבת לעצמה את המזרחיות של ז'וז'ו והקריקטורה שהוא מייצג כדי שתמיד ישמשו כנקודת השוואה נחותה, תירוץ וסתם בדיחה מגוחכת של קסם הלבנט.


* "החיים על פי ז'וז'ו" משודרת בערוץ 10 בימי שלישי בשעה 20:00