"העתיד של 'נרניה' נמצא בידי הקהל"

אם מישהו רוצה להבין את הטרפת שבה מתנהלת הוליווד, הוא יכול לקבל המחשה לכך בסיפור של "נרניה". ההתחלה של הסיפור דווקא היתה לקוחה מן האגדות: באמצע שנות האלפיים התקנאו אולפני דיסני בהצלחת "הארי פוטר" של אולפני וורנר וחפצו בסדרת פנטזיה משלהם. לשם כך, הם הכריזו על שורת עיבודים לספריו הקלאסיים של ק"ס לואיס.

הפרק הראשון בסדרה, "האריה, המכשפה וארון הבגדים", הגיע לאקרנים ברחבי העולם וגרף 750 מיליון דולר. בדיסני היו משוכנעים שמצאו את הנוסחה להילחם בכוחו של הקוסם הממושקף, אבל האשליה התנפצה שלוש שנים לאחר מכן – "הנסיך כספיאן", הפרק השני בסדרה, הכניס רק 420 מיליון דולר, והאולפן הוותיק הגיב כמו ילד קטן שלא מצליח לרגע להפעיל את הצעצוע שלו – הוא זרק את "נרניה" לפח והודיע על ביטול כוונותיו לעמוד מאחורי פרק קולנועי נוסף. נכון, ב-420 מיליון דולר אפשר להפיק בערך 420 סרטים ישראליים, אבל במציאות ההוליוודית הנוכחית, ההיסטריה סביב הנתונים של שוברי הקופות כה גדולה שאם אתה לא שובר שיאי הכנסות, גם סכומים כאלה לא תמיד מספיקים כדי לשרוד.

אז איך הגיב מרק ג'ונסון, המפיק של "נרניה", להודעת הגירושים של דיסני? "הייתי בהלם", הוא מודה בראיון בלעדי לוואלה! תרבות. "זה היה שוק מוחלט. כבר התחלנו לעבוד על הפרק השלישי בסדרה, ותהינו האם יהיה אולפן שיתמוך בו. למרבה השמחה, פוקס קפצו מיידית על המציאה. הם הבינו ש'הנסיך כספיאן' היה בעייתי מלכתחילה בגלל האופי הקודר והרציני שלו, וידעו שלפרק השלישי יהיה פוטנציאל גדול בהרבה".

וכך, בזכות הנכונות של פוקס לשמש ריבאונד אחרי הפרידה מדיסני, אנחנו זוכים לראות על המסך הגדול את "סיפורי נרניה: המסע בדורך השחר" (שהופץ בישראל כבר בשבוע שעבר בגרסה מדובבת, ומיום חמישי הקרוב יוקרן גם בגרסה המקורית). כפי שהבטיח ג'ונסון ובהתאם לאופי של הספר שעליו הוא מבוסס, זהו פרק פעלתני וצבעוני הרבה יותר מקודמיו - גיבוריו הילדים מאחדים בו כוחות עם הנסיך כספיאן כדי להילחם במפלצות ים, דרקונים ושאר יצורים קסומים, והכל בניסיון להציל את ממלכת נרניה. במסגרת ההיערכות המחודשת, הוחלף גם הבמאי – אנדרו אדמסון, שעמד מאחורי המצלמה בשני הסרטים הראשונים, זז לעמדת המפיק. את השרביט לקח מידיו מייקל אפטד הוותיק – מי שביים את הסדרה התיעודית המהוללת "7Up" ואת ההמשכים שלה, וגם שוברי קופות בסדר הגודל של "העולם אינו מספיק" וכן פרקים בסדרה "רומא".

"האמת היא שלא היה לי מושג למה אני נכנס", מודה אפטד בשיחה הבלעדית עם וואלה! תרבות. "זו אולי היתה חווית הצילומים הקשה בחיי. תגיד לי כל מכשול אפשרי שאתה מסוגל לחשוב עליו, וסביר להניח שאגיד לך כי עמדנו בפניו".

"המים, שהרי 'המסע בדורך השחר' מתרחש ברובו על ספינה. אמנם אני מביים כבר כיובל שנים, אבל אין לי ניסיון בצילומים מסוג זה, אז פניתי לקולגות משופשפות יותר, למשל גור ורבינסקי, שהתנסה בכך ב'שודדי הקריביים' ופיטר וויר, שעבר את זה ב'אדון ומפקד'. שניהם אמרו לי דבר אחד – תתרחק ממים כל עוד נפשך בך. קבלתי את העצה, ובמקום לצלם את הסרט באוקיינוס החלטנו לעשות זאת באולפן. מצאנו לשם כך מתחם מתאים במקסיקו, אבל אז התעוררה בעיה אחרת".

"האזור שבו צילמנו, רוזריטו, היה מוקד למלחמות סמים. כל יום היינו רואים את כוחות המשטרה והמיליציות, והיינו שומעים קרבות יריות וסיפורים על רציחות בסביבה. נסענו לצילומים במכוניות משוריינות וישנו תחת שמירה מזוינת – זו לא היתה תחושה נעימה במיוחד, בעיקר לאור העובדה שבסך הכל צילמנו סרט לכל המשפחה. העניינים נהיו קשים עוד יותר בגלל התסבוכת של המעבר בין האולפנים, המשבר הכלכלי ושביתת התסריטאים, אבל בסופו של דבר ברחנו משם ועברנו לצלם באוסטרליה".

"מצאה חן בעיני העובדה שאמנם מדובר באפוס, אבל בכל זאת יש בו פוטנציאלית ממד אינטימי, ומכאן גם נולד האתגר שליווה אותי לאורך כל הצילומים – לנסות לשמור על הרגש של הסרט בין כל האפקטים. בכל מקרה, גם היחס שלי לכל הצרות שתקפו אותנו הוא חיובי – הם רק הפכו את הסרט לטוב יותר".

"דווקא כן. יכולתי להתרשם עד כמה הטכנולוגיה מתקדמת בימינו – יש בסרט סצינות שלא יכולנו להרים שכמותן אפילו עד לפני שנה, אבל הן התאפשרו כעת בזכות החידושים בתחום האפקטים. בכלל, העובדה שבגלל השימוש במחשב חלקים מהסרט צולמו בלי שחקנים בשר ודם הובילה לכמה מהרגעים הסוריאליסטיים בקריירה שלי – זה מוזר לעמוד יום שלם כשכל מה שיש מסביבך זה ים וחול".

כחלק מן הצעדה לקידמה ובניגוד לשני קודמיו, "המסע בדורך השחר" מוצג בגרסה תלת-ממדית. עם זאת, בניגוד ל"אווטאר", למשל, הוא צולם במקור בשני ממדים ורק אז הומר לפורמט החדשני. צעד זה עורר ביקורת מסוימת, וג'ונסון, מפיק ותיק שזכה באוסקר על "איש הגשם" וגם עומד בראש ועדת הפרס לסרט הזר של האקדמיה האמריקאית לקולנוע, מנצל את הראיון כדי לסגור חשבון עם המקטרגים – "ג'יימס קמרון טען שהמרות לתלת-ממד יוצרות מוצרים נחותים, אבל אז הוא בעצמו הכריז על כוונתו להמיר כך את 'טיטניק', אז כנראה שזה לא באמת נורא לנהוג בצורה זו. ואכן, אני חושב שהתוצאה ב'המסע בדורך השחר' יפה מאוד. לא השתמשנו בתלת-ממד כדי לגרום לצופים להרגיש שטילי טומהוק עפים להם על הראש אלא כדי באמת להוסיף לסרט תחושה של עומק, ולדעתי זה עובד".

"בהחלט, שלא לומר עוד ארבעה פרקים – אחרי הכל, לואיס השאיר לנו שבעה ספרים והבאנו אל הבד רק שלושה מהם. אבל כדי שהרצון שלי ייצא לפועל, צריך קודם כל שהפרק הזה יצליח מסחרית. העתיד של 'נרניה' נמצא בידי הקהל".