הבעיה הכי גדולה של "השועלים", הסיטקום החדש שעלה אמש (ראשון) ב-yes, היא השיבוץ שלה בערוץ yes קומדי. ראוי היה שהסדרה הזו תופיע בערוץ הילדים לצד "השמינייה" ו"האנה מונטנה", וכך הציפיות ממנה יהיו למלא זמן מת של מתבגרים משועממים ולא לייצר קומדיה אמיתית או לספק את צורכיהם של חובבי טלוויזיה מנוסים, כאלו שכבר שבעים מקומדיות בנאליות ומכירים היטב את רזי הז'אנר. מעולם לא נבהלנו מ"הומור מטומטם", כפי שמגדירים יוצרי "שועלים" את הסדרה; להיפך, רבים מאיתנו יודעים להעריך הומור מטומטם משובח, ועבורנו "טיפשים בלי הפסקה" הוא קלאסיקה קולנועית ו-וויל פארל הוא גאון הדור, אבל יש פער עצום בין "הומור מטומטם" לבין סתם הומור ילדותי.
הסדרה מספרת את סיפורם של ארבעה עובדים ברשת "fאנקייק" (מיכאל אלוני, דוד שאול, שלומי ברטונוב ויעל גרובגלס), שביום עובדים כמלצרים ובלילה יוצרים סרטוני אימה ליוטיוב. לא ברור בני כמה הם (תיכוניסטים? סטודנטים?), לא ברור איפה הם גרים, והקשר בין האירועים למציאות מעומעם לחלוטין (פנקייק עולה עשרה שקלים כמדומני). כל המשתתפים הם טיפשים ותמימים, כולם ילדותיים וחסרי מודעות עצמית, ואין אף דמות שניתן להזדהות עם הלך המחשבה שלה או להעריך את המקוריות שלה.
לא ציפינו לטירוף של "פילדלפיה זורחת", לא ציפינו לסרקאזם של "רוק 30", גם לא פיללנו לגאוניות של לארי דייויד; בסך הכל רצינו קומדיה, כזו שתגרום לנו לצחוק מפעם לפעם. אפשר היה לפתור את פער הציפיות הזה עם שיבוץ של "השועלים" בערוץ נישה, אבל כנראה ש-yes השקיעו בה יותר מדי על מנת לקבור אותה אי שם בערוץ 46, בין ניקולודיאון לדיסני, או שאולי הם חוששים שסצינות האימה עלולות להפחיד מדי חלק מהצופים הצעירים. התוצאה הסופית, למרבה הצער, לא מוסיפה כבוד ל-yes קומדי, שבדרך כלל מנסה לכוון גבוה, אך כמו כל ערוצי הקומדיות מתקשה לשמור על רמה אחידה.
"השועלים" דווקא מציעה חידוש מרענן, בוודאי בכל הנוגע לקומדיות ישראליות. העיסוק בסרטי אימה מאפשר ליוצרים להתפרע ומייצר פוטנציאל לסצינות מפתיעות, כשז'אנר האימה (שמשום מה פורח פה לאחרונה) מתלבש בול על היומרות של "השועלים". הקטעים לא מפחידים מדי, כולם עם קריצה קומית, ובעיקר מאופיינים בתפאורת טראש משעשעת. איברים נתלשים, עיניים נעקרות, הדם נשפך והקיא משפריץ לכל עבר, והסצינות האלה מייצרות את הרגעים הבודדים בהם "השועלים" סוטה מהבנאליה ומייצרת איזושהי אלטרנטיבה. אך אלו מעטים מדי ולא מצליחים לחפות על כל שאר החוליים הצחוקים המוקלטים, התגובות הצפויות והבדיחות העבשות.
מה שבעיקר צורם זה הניחוח האמריקאי, שמורגש בכל נדבך בהפקה. התפאורה הקלישאתית של הדיינר זורקת אותך לפרברי ניו ג'רזי, התלבושות הצהובות של העובדים קרובות יותר לסרטי תיכונים של ג'ון יוז מאשר לשיפודיות ברמת גן, המוצר המשווק הוא "fאנקייק" (מה רע ב"fלאפל"?), וגם השימוש בז'אנר האימה (עם כל הרצון הטוב) עדיין מזוהה יותר עם התרבות האמריקאית ומשדר הכל מלבד ישראליות. עצוב לגלות שכדי ליצור "סיטקום רענן ומעודכן", כדברי היוצרים, חובה על הסדרה להתנער מכל מאפיין ישראלי. מה הטעם בקומדיה ישראלית אם היא לא מאופיינת בהומור מקומי, לא מצליחה לגעת בכל המקומות הנכונים והמוכרים ולא גוררת הזדהות אותנטית?
אם "השועלים" בכל זאת תהפוך ללהיט בקרב בני הנוער, זה כנראה יהיה בעיקר בזכות יעל גרובלס (שמשחקת את אלי), הבלונדינית היפהפייה (ושוב, עם מראה מאוד לא ישראלי), עם עיניה הגדולות, אוזניה הבולטות והופעתה הקומית החיננית. אותה, יש להודות, זה באמת בזבוז לקבור בערוץ הילדים. עם חסרונם של כל השאר נוכל להסתדר בקלות.
