פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אישור נחיתה: על הספר "רומן למתחילים"

      אפשר לכנות את "רומן למתחילים" של לילך סיגן ספר טיסה, אבל האמת היא שיש בו עומק ושובביות שלא היו מביישות שום יצירה ספרותית

      יש בחיים רגעים ומצבים שבהם החשק לקום בבוקר נושק לאפס. אין לך עבודה, בחיי הזוגיות לא נשארה אפילו ארומה קטנה של פלפל, לחברים הכי טובים שלך אתה מתחיל להרגיש שנאה ודחייה וגם כשנחה עליך הרוח, היא לא מחזיקה יותר מדי זמן.

      הכירו את קלודיה, גיבורת "רומן למתחילים" של לילך סיגן, שעונה בדיוק לקריטריונים הללו. בת 40, לאחר שלוש הפלות לא רצויות, שרואה את חלומה לילד נגוז ככל שממשיכים מחוגי השעון הביולוגי לנוע. לאחר שהתפטרה מעבודתה כעורכת בעיתון, עם בעל אדיש וקר וחברה לא מפרגנת, הריגוש היחיד שנותר לקלודיה בחיים הוא גניבות קטנות מחנויות. יש לה פן יצירתי, היא מאוד רוצה לכתוב רומן, אבל כל ניסיון שלה עולה על שרטון. היא נתקעת עם ההתחלות ולא מסוגלת להמשיך. עד שהיא פוגשת במקרה מחוץ לאחת החנויות שמהן ניסתה לסחוב מוצר, סוכן ספרותי יהודי-אמריקאי, ומשהו בחייה מתחיל להשתנות.

      קשה כבר להמציא את הגלגל בספרות המודרנית. בדרך כלל, כותב צריך לאפות את העוגה ממצרכים קיימים ואמנות המ?חזו?ר היא משימה בפני עצמה, כמו שכתב בתמציתיות דייויד בלבין בספרו "החקיין" שתורגם בהוצאת אחוזת בית: "סופרים גרועים מעתיקים, סופרים טובים גונבים". סיגן, לה זה הרומן השלישי, לא גנבה, היא פשוט אספה הרבה מאוד חומרי גלם שכבר התעסקו בהם לא אחת בספרות העכשווית ומהם ניסתה לרקוח מוצר חדש עם החותמת שלה: הזוגיות המודרנית המתבלה במהרה, הכמיהה המייאשת לילד ראשון אחרי כל כך הרבה כישלונות, ההתמודדות של נשים עם המעבר לגיל 40, הפחד האופף מציאות של פיגועים ומלחמות, תחושת חוסר השייכות בארץ זרה והניסיונות הנואשים לתקן בהווה את העבר כך שישפיע לטובה על העתיד.

      איך יצא, אתם שואלים? האמת שאחלה. באופן יוצא דופן, יחסית לסופרים ישראלים, סיגן מצליחה למצוא את המינון הנכון בין כתיבה נאותה לקריאה קולחת. היא לא מתפלפלת בצורה שמכבידה על השטף, אבל בהחלט רחוקה מלכתוב בשפה רזה וקליפית שפוגעת באיכות. היא נוגעת בהרבה מאוד נושאים, אבל מקיפה אותם במינון הנכון, כך שההתעסקות בכולם לא מוגזמת ולא עולה על העצבים. "רומן למתחילים" מושתת ברובו על עלילה מציאותית, אבל נשאר בו לא מעט מקום לפנטזיה ולטוויסטים מפתיעים. הוא ספר קל להתמצאות, שוטף, מהנה ומעורר מחשבה במידה נאותה.

      חגיגה של אמביוולנטיות

      אחד הכלים של סיגן ליצירת עניין הוא שימוש חביב במניפולציות של כפל משמעות (כמו שמרמז, בעצם, שם הספר) ובדעות שיכולות להשתמע לשתי פנים. כך, לדוגמה, היא מעבירה דרך הגיבורה שלה הגיגים עטופי אירוניה דקה, שמעלים את התהייה לאיזה צד היא משתייכת. כשצפה שוב בעיית הפוריות של קלודיה, שרואה בחורות צעירות עם ילדים, לא ברור האם הן - סיגן והגיבורה שלה - אוהדות או מבקרות את כל הנושא של אמהו?ת: "נשים עם תינוקות. משום מה, הן ז'אנר שצובר פופולאריות ככל שנערמים זה על זה הניסיונות הכושלים להרות. צצות מכל עבר, אוחזות בידן את התוצר הייחודי שלהן, מחותל וריחני ומנומנם, התוצר שבזכותו הן נכנסו לליגה אחרת, לליגה הגבוהה ביותר של הנשיות, שייתכן שקלודיה לא תתקבל אליה לעולם" (עמ' 37). בדרך כלל, נותנת סיגן לקורא לשפוט מה נכון לעשות ומה לא, ולא רק בעניין זה, אלא בכל בחירה שאנו עושים בחיים.

      חגיגת האמביוולנטיות הזו נמשכת לכל אורך הרומן עד סופו המפתיע. כן, אפשר להתנשא על "רומן למתחילים" ולכנות אותו ספר טיסה, יומן מסע או סתם קיטש. אחרי הכל, הוא מעביר את הזמן יופי, וספרים שמעבירים את הזמן בלי לתקוע אותנו בכל שתי פסקאות כדי "לחשוב" הפכו, משום מה, למוקצים אצלנו לאחרונה. אבל יש בו בספר גם מספיק עומק, מורכבות ושובביות כדי להעניק לו את ההערכה הדרושה ליצירה ספרותית. בשורה התחתונה, אם אתם מחפשים משהו להתחפר אתו מתחת לשמיכה בימי החורף הקרים, שווה לא רק להתחיל את הרומן, אלא גם לסיים אותו.

      לילך סיגן, "רומן למתחילים", 359 עמודים // הוצאת ידיעות ספרים