קשה להאמין שכבר עברו שלוש שנים מאז שליבי (לי בירן) פרץ לחיינו, בהתחלה כמתמודד המקסים מ"כוכב נולד 7" שהגיע עד הגמר, לאחר מכן כאמן סולו ולאחר מכן כשחקן בסדרות כמו "חצויה" ובפסטיגל הנוכחי. עתה, הוא חוזר עם "ענן", סינגל ראשון מתוך אלבום שני, שיר שממשיך את הקו העדין והראוי למדי של הרוק שמייצר ליבי גיטרות מסוגננות, טון עגול ומלודי וטקסט חולמני שמדבר לצעירים ומבוגרים אחד.
"האלבום הראשון היה זה שנתן לי קרקע ובסיס, הוא נתן לי את הכלים להמשיך הלאה", מספר ליבי בראיון לוואלה! תרבות. "לקחתי את כל מה שהוא לימד אותי ושמתי בשיר החדש. אני מאמין שהצלחתי לעשות משהו שיהיה גם אמנותי ויילך עם האמת שלי וגם אנשים יוכלו להתחבר אליו".
הרגשת לחץ לעמוד בציפיות שיצרת לעצמך?
"כן, אבל אמרתי לעצמי שעם כל הלחץ שיש מסביב, ההצלחה נמדדת בדרך. אם אני הולך עם האמת שלי ועם עצמי, מבחינתי זו כבר הצלחה. בנוסף, אמרתי לעצמי שאם אני אתרגש מזה, זה מה שחשוב והתרגשתי מזה. כשאתה מקליט שיר אתה שומע אותו המון פעמים, החל מהסקיצה, דרך הכתיבה ואחרי המיקס אתה שומע אותו עשרות, אם לא מאות, פעמים. שמעתי את 'ענן' לפני יומיים באוטו ופשוט התחלתי לבכות, כי זה ריגש אותי. חשבתי לעצמי - איזה כיף שעשיתי את זה".
באלבום החדש מבטיח ליבי "להמשיך ולגדול, לא מבחינה פיזית". "גם האלבום הבא יהיה כמו יומן שיסביר מה הרגשתי באותו הרגע", הוא מסביר. "אני כותב את מה שאני חושב שאני צריך לומר. אני לא רוצה לשמור דברים בבטן והלב מדבר מעצמו, כך שאני לא בהכרח שולט על זה. כשהלב רוצה לדבר אז הוא מדבר".
איך חוויית הפסטיגל האינטנסיבית השפיעה עליך? אתה שם ליד אנשים כמו ריטה ועוז זהבי, איך הרגשת לצדם?
"הפסטיגל מחשל מאד. אני צובר המון ניסיון במה. האינטראקציה שיש עם הקהל בפסטיגל, למשל, היא משהו שאני אקח להופעות שלי וגם לסדרות שאני מצלם. לצד זאת, אני חייב לציין את הקאסט של הפסטיגל, שהוא קאסט נפלא. אני לא מדבר עליהם כעל שחקנים וזמרים, אלא עליהם בתור אנשים פשוטים, שזכיתי להכיר ולעבוד איתם. בחוויה הזו, מה שמציל אותך זה שאתה אוהב את האנשים שלצדך".
מה העצה הכי טובה שקיבלת בשנתיים האחרונות?
"עשה את מה שאתה מרגיש, מההורים שלי. זו הסיבה שאני עובד כל כך קשה ועדיין נהנה מהחיים. מאד".