אתם קובעים: מיקי חיימוביץ' עשתה נכון או לא?

כבר שנים שלמיקי חיימוביץ' אין כוח. זה לא רק אותה מהדורה שהתארכה ובה נתפסה חיימוביץ' אומרת "זה ייגמר כבר מתישהו, המהדורה הזאת?", אלא התחושה הנמשכת שפשוט לא בא לה להיות שם. לא היה לחיימוביץ' את העוצמות הנפשיות לדבר על המלחמות, ההרוגים, הפצועים, החלכאים והנדכאים ובקיצור – בשביל שתעלוץ על כתבת התרבות היחצנית שמגיעה בסוף המהדורה, לא צריך מגישה במשקל ובמשכורת החודשית של חיימוביץ'. זאת, בנוסף להיעדר קור הרוח שלה במשדרי חדשות קשים, השאלות הלא מדויקות למרואיינים באולפן וגם הכתבות הדוקומנטריות עם הדגש האימהי-נשי המתיש. עזיבתה של מיקי חיימוביץ' את כס מהדורת החדשות של ערוץ 10 היא אולי אקט מפתיע בטיימינג שלו, אבל האמת – כבר כמה שנים טובות שהיא כבר לא שם.

בסופו של יום, כולם רוצים לאמא ומיקי חיימוביץ' היא הדבר הכי קרוב לדוגמה הטלוויזיונית לכך. המבט הרך שלה בעת העברת פרעות היום, בין פיגוע חולני לאנס נבזה שהורשע בדין, חיימוביץ' היתה משירה עיניים נבוכות למצלמה, אוספת את השברים של עצמה ובעצם גם אוספת את אילו שלנו. החום האנושי שלה בלט עוד יותר על רקע הקור הלא אלגנטי של הקולגה הנצחית יעקב אילון ונוכח אווירת דובר צה"ל שהשליט גדי סוקניק, שותפה להגשה בשנותיה האחרונות במהדורה של ערוץ 2. לכן, תרומתה של חיימוביץ' להפיכת מהדורת חדשות 10 לאלטרנטיבה רעננה לקול השלטון שנשמע מנוה אילן (במיוחד בימי מלחמת לבנון השנייה) היא לא משהו שאפשר לזלזל בו. כשחושבים על כך שמצד אחד יחכה לנו אילון, עם מחליפה לא ברורה (אם תהיה כזו בכלל), ומצד שני נסיכת הקרח מערוץ 2, כבר אפשר להתחיל להתגעגע.