פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שיווק גורילה: על "The Fall" של הגורילאז

      האלבום החדש של הגורילאז, שהוקלט כולו על האייפד של דיימון אלברן, הרבה פחות שלם מאלבומי האולפן שלהם, אבל הי – הוא בחינם. דנה קסלר אפל

      עברו בסך הכל כמה חודשים מאז יצא “Plastic Beach”, האלבום האחרון והמצוין של הגורילאז, וכבר הם חוזרים, עם הפתעה לכריסמס. הגורילאז מעולם לא הסתפקו באלבומי האולפן הרגילים שלהם ותמיד הוציאו מהצד עוד פרויקטים, והפעם מדובר באסופת שירים שהוקלטה על האייפד של דיימון אלברן במהלך סיבוב ההופעות הצפון-אמריקאי של ההרכב.

      “The Fall”, שאכן הוקלט בסתיו האחרון, מוקסס תוך פחות מחודשיים וחולק למועדון מעריצי הגורילאז כמתנה לרגל חג המולד. שאר העולם קיבל אותו באיחור של יום. לעת עתה האלבום יוצא בפורמט דיגיטלי בלבד – חברי מועדון המעריצים מורשים להוריד אותו בחינם, וכל היתר יכולים לשמוע אותו בסטרימינג בתנאי שהם נרשמו לרשימת הדיוור באתר של הגורילאז. דיל לא רגיל – לשני הצדדים.

      דיימון אלברן הופעה של הגורילאז בסידני, 2010 (GettyImages , Mark Metcalfe)
      עושה שירות גדול למערכת יחסי הציבור של אפל. אלברן בהופעה של הגורילאז (צילום: אימג'בנק Getty Images)

      האמת שזה לא ממש אלבום אלא יותר יומן מסע, מה שכביכול מצדיק את כל הקטעים החצי-אפויים שנשמעים כמו סקיצות. זה יומן מסע במובן הזה שהאלבום ערוך בצורה כרונולוגית – מתחילת סיבוב ההופעות, בקנדה, ועד סופו, בסיאטל. הקטעים הוקלטו בספונטניות ובמהירות, באותו יום בו הם נכתבו, ורובם מתייחסים למקום שבו הם נוצרו.

      לרוב מדובר באסוציאציות פרטיות של אלברן, אבל אנחנו יכולים לחבר את הקטעים ללוקיישנים בזכות הקרדיטים הניתנים בשמות השירים. לפעמים משולבים גם סימפולים של תחנות רדיו מקומיות. האלבום מבקר, בין היתר, בטקסס, קולורדו, וושינגטון, אריזונה, אילינוי וקליפורניה, כשהרגשת התנועה והנופים המשתנים מבעד לחלון האוטובוס מהווים חלק אינטגרלי מהמוזיקה.

      לעובדה שמדובר בלהקה מצוירת, עושה רושם, אין הפעם משמעות מעבר לקונספט עיצובי מאחד לעטיפות ולקליפים. אם בפרויקטים אחרים של הגורילאז הדמויות המצוירות עומדות בפרונט ומספרות את הסיפור, הפעם זה מאה אחוז דיימון אלברן. ואלברן, כאמור, התאהב באייפד שלו וניצל את הזמן בדרכים כדי להקליט עליו כל העולה על רוחו, תוך שימוש באפליקציות שלו (רשימת האפליקציות שנעשה בהן שימוש בהקלטה פורסמה ברשת), כמו גם כלים חשמליים וסינתים. אין ספק שהאלבום עושה שירות גדול למערכת יחסי הציבור של אפל ויש להניח שאינספור מוזיקאי חדר-שינה כבר בדרכם לחנות האפל הקרובה למקום מגוריהם.

      עטיפת האלבום "The Fall" של הגורילאז (צילום מסך)
      יותר יומן מסע מאלבום. עטיפת האלבום (צילום מסך)

      “The Fall” מורכב מ-15 קטעים אלקטרוניים ואווירתיים, מאוד ביתיים באופיים, עם שפע של סינתים, טקסטורות אמביינט וסימפולים, בלי אף להיט לרפואה. זה אלבום הרבה יותר קטן ואישי ממה שהורגלנו לקבל מהגורילאז, בלי הפקה גדולה ובלי רשימת אורחים נוצצת. אחד האורחים הבודדים כאן הוא כוכב הסול הקשיש בובי וומאק, שהתארח גם ב-"Plastic Beach" (שם הוא שר ביחד עם מוס דף בסינגל “Stylo”). כאן הוא חוזר ב”Bobby In Phoenix” הבלוזי.

      כיאה לאלבום שהוקלט כולו על מחשב הוא נפתח בביטים, סאונדים מעוכים וחמודים וצפצופים. אחרי כמעט שתי דקות לתוך הקטע הפותח, “Phoner To Arizona”, אחרי שכבר ויתרת על שירה, נכנס משהו שנשמע כמו סוג של שירה מעוותת. אחת האחייניות של חבר שלי הראתה לי אפליקציה קורעת באייפון עם אנימציה של חתול, בה אתה מדבר לחתול והוא חוזר אחריך בקול גבוה ומצחיק. אחר כך ראיתי שיש את זה גם בוריאציות של ג'ירפה, ציפור דודו וכל מיני. השירה ב-"Phoner To Arizona" נשמעת כאילו רובוט דיבר אל החתול המצויר והחתול חזר אחריו. לאור העובדה שהאלבום מסתיים בקטע בשם "Seattle Yodel", בו אלברן הקליט את הצעצוע האמריקאי המזמר yodelling pickle – כשמו כן הוא, מלפפון חמוץ מפלסטיק שעושה יודל – לא הייתי מתפלאה אם זה באמת מה שקרה כאן.

      דיימון אלברן ובובי וומאק בהופעה של הגורילאז בסידני, 2010 (GettyImages , Mark Metcalfe)
      אחד האורחים הבודדים באלבום. וומאק בהופעה של הגורילאז (צילום: אימג'בנק Getty Images)

      עבור מי שאין לו סבלנות לבדיחות הפרטיות ולהתרשמויות האבסטרקטיות של אלברן מהחוויה האמריקאית האחרונה שלו, מכיל האלבום גם כמה שירים של ממש. אבל לא הרבה. ההיילייטס הם קטע רפפטטיבי ומהפנט, עם סאונד טרופי של יוקוללה, בשם "Revolving Doors"; "HillBilly Man", שמתחיל בצורה אקוסטית ושקטה, עם הגיטרה של מיק ג'ונס מהקלאש, ואחרי דקה הופך לרגאיי אלקטרוני; ו-"Amarillo" – על שם עיר בטקסס – בו ממש מרגישים את המרחבים הפתוחים של אמריקה.

      מרבית הקטעים האחרים הם הרבה פחות פופיים. "Detroit" כנראה אמור להיות הומאז' לדטרויט טכנו, ובהתחלה זה באמת נשמע ככה, אבל הקטע לא מתפתח לטכנו אלא נשאר בטריטוריות של אלקטרוניקה ילדותית חמודה וקופצנית, שיותר מזכירה קטעים של דאפט פאנק מלפני עשר שנים מאשר את חואן אטקינס, דריק מיי או קווין סונדרסון. בכלל, האלבום מלא בקטעים אלקטרוניים שמזכירים קטעים ישנים של מאסיב אטאק, אייר ודאפט פאנק.

      כבר שנים שדיימון אלברן טיפוס די מעצבן, יומרני ודפנסיבי, שכל מהלך שלו מריח מצורך עז להוכיח משהו. מה שתמיד הציל אותו זה הכישרון שלו לכתוב שירי פופ מופלאים והקול שובה הלב שלו. עם אלבום שמרופד בפילרים כמו "The Snake In Dallas" או "The Speak It Mountains", אלברן עשה לעצמו הפעם הרבה הנחות.

      "The Fall" הוא מוצר הרבה פחות שלם ומספק מאלבומי האולפן האמיתיים של הגורילאז. מצד שני, כשמקבלים מתנה לא מתלוננים. כמאמר הפתגם: "נותנים לך – תיקח. מרביצים לך – תברח".

      גורילאז, "The Fall" (לייבל: Parlophone)