בן מלך: על יניב בן משיח

באותו מקום שבו היתה המוזיקה המסתלסלת לפני 15 שנה, נמצאת עכשיו מקבילתה החרדית. שמות גדולים, תופעות הערצה וגלגול של סכומי כסף גדולים, שנמצאים עדיין מחוץ לרדאר התקשורתי. לכן סביר להניח שהופעתו המתוכננת של יניב בן משיח בהיכל התרבות בתל אביב מפתיעה לא פחות מפיטוריו של אבי נמני ממכבי תל אביב. כשההיכל יהיה מלא, ההפתעה תהיה הרבה יותר גדולה. לקהל שלו, לעומת זאת, הדבר יהיה הכי טבעי שיש. זאת מכיוון שיניב בן משיח עושה סימנים של אחד שתיכף נכנס לליגה של הגדולים.

בן משיח הוא סנסציה במוזיקה המסתלסלת. את גבולות המוזיקה החרדית הוא חצה מפה לאוזן. יש עליו דיבור חזק והוא יוצר עניין גם אצל מוזיקאים בכלל וזמרים בפרט. טכניקת השירה שלו מזכירה את עפר לוי ואיציק קלה, למרות שאת שיטת "הלחיצה על הבטן" הוא בכלל לקח מענק המוזיקה הטורקית איברהים טטליסס. השמות הגדולים האלה, השפיעו ישירות על יניב בן משיח שמצידו הביא גם יכולות פיוט וידע בשירת מקאמים. כל אלה ביחד, הפכו אותו לבון טון. זמרים מפרגנים לו מתוך כבוד אמיתי, ביניהם משה פרץ ואפילו עפר לוי שבפעם האחרונה שהוא פרגן למישהו, זה היה בטעות.

השיר שמביא לידי ביטוי את יכולותיו של בן משיח בצורה הטובה ביותר הוא "ירושלים שלי לעד". בן משיח נותן ביצוע פנומנאלי. פשוט אדיר. עם עוצמה, שגב, סלסולים ושאר עיטורים מענגים. בהופעות שלו הוא חי באותו סרט של עופר לוי. הוא קופץ, משתולל, נשפך על הקהל וגם גוער בלהקה שלו.

את הגרעין הקשה של "כת עפר לוי" זה קצת מרגיז מכיוון שזה עובר לטעמם את גבול החקיינות. ואכן, יש בזה לא מעט מידה של אמת. לכן בהחלט רצוי שבן משיח יעבוד על המינון. למעשה, הוא צריך, דחוף, מנהל אמנותי דומיננטי. קשה. אחד שישלוט בו. במיוחד עכשיו לפני הופעה בהיכל התרבות התל אביבי. ההופעה הזאת אמורה לעשות בעבורו את קפיצת המדרגה האמיתית, כמעט כניסה רשמית, לליגה הבכירה ביותר.

את ההצלחה שלו כבר אפשר להרגיש. בניגוד לחיים ישראל שבונה לעצמו שם של כוכב התלוי בעיקר על להיטים שיצליחו לחצות קהלים, בן משיח בונה לעצמו שם של זמר שתלוי בעיקר בעצמו. זמר שבאים לשמוע אותו בלי קשר ללהיט ברדיו. בהופעות שלו אפשר לראות קהל חילוני שפשוט עוטף את בן משיח באהבה. אהבה מהסוג השמור לעפר לוי וישי לוי. לא פחות. הרבנים, אגב, לא ממש מתים על זה. בן משיח גורם להם כאבי ראש מכיוון שהוא שר שירי קודש בערסיות ומשחק באש בכל מה שקשור לטקסטים שיכולים ללכת גם לכיוונים חילוניים.

אין ספק שיניב בן משיח רוצה להגיע גם לקהל הרחב יותר ויש לו את היכולות לכך. מכיוון שכך, הדרישה לניהול אמנותי מקבלת משנה תוקף. לבד הוא לא יצליח לעשות את זה. רק אוזן ועין קרות ואובייקטיביות יצליחו לעשות איתו את אותו מהלך שעשו גברי מזור ויוני רועה עם – שוב, ניחשתם – עופר לוי בתחילת שנות התשעים, עם "הכל פתוח" ו"את לי אור".

אייל גולן, "מזמור לגלעד"
מילים: יוסי גיספן לחן: אייל גולן

קשה לי לקנות את המהלך הזה של אייל גולן כשגם הוא מקדיש שיר לגלעד שליט. לא יעזור כלום, העדינות כאן מחייבת הרבה יותר משיתוף פעולה עם המשפחה והרבה יותר מהקדשת ההכנסות למאבק לשחרורו. צריך קודם כל טקסט יותר מתוחכם, פחות גס וברור. טקסט שמביע כאב עם איפוק, שמבטא את הכאב שמתבשל בבטן של הוריו של גלעד שליט והעם המצפה לשחרורו. השיר גם דורש רגש ואת זה אייל גולן כבר הרבה זמן לא מספק. הלחן, לעומת זאת, הרבה יותר טוב מהטקסט שהוא כתב בשיר הקודם שלו.

לירן טל, "אוהב אותך"
מילים ולחן: אבירם דרעי

לפי התכנונים, לירן טל, היה אמור להיות היום במקום בו נמצאים בני דורו משה פרץ ודודו אהרון. מסיבות ניהוליות, כאלה ואחרות, נגזרו עליו שנתיים ברוטו של אי עשייה. זמן נצח במונחים של הז'אנר המסתלסל. עכשיו הוא חוזר ואמור לפרוע את השטרות. השיר הראשון "אוהב אותך" מתוך אלבומו החדש, מזכיר קודם כל למה מדובר בזמר איכותי: בשר בגרון, דיקציה וטכניקה משובחים והכי חשוב, גישה אסלית של אחד שאומר "אוהב אותך" בגבריות בלי להימרח. זמר עם ביצים.

מרים טוקאן, "תמיד בשניים"
מילים: טל גורדון לחן: אייל פרייברג ומשה פרץ

כבר הרבה זמן שאני מחכה לזמרת ערבייה משמעותית וזה לא קורה. מרים טוקאן, בוגרת "כוכב נולד" יכולה להיות כזאת, עם קול פעמונים, עדין ומאוד יפה. דרך השיר שלה "תמיד בשניים" אפשר להבין את מגבלות השפה. זה פשוט הבדל עצום כשהיא שרה בעברית מול הביצוע שלה בערבית. הטבעיות עושה את ההבדל ובערבית היא עדיין נשמעת הרבה יותר טוב.

משה פרץ, "קחי אותי אלייך"
מילים ולחן: משה פרץ

בכדורסל קוראים לזה "זון" ומשה פרץ נמצא שם. שלב שאי אפשר לעצור את השחקן והוא קולע מכל מצב. הוא פשוט יודע את העבודה. פזמון מנצח.

שי שרעבי, "די ג'יי"
מילים ולחן: שי שרעבי

צבע קולו השכיח וההגשה המוכרת שמושפעת מאותם מקורות של רבים אחרים, יקשו על שי שרעבי להתבלט בנוף המוזיקלי. לכן, טוב עשה כשכתב והלחין את שירו החדש "די. ג'יי". אפילו שלא מדובר בשיר ממש מיוחד, עם הזמן, שרעבי ימצא את עצמו וגם את הקהל.