יעל לוי היא אנטיתזה לעולם המוזיקה הישראלי, כמעט בכל דבר ועניין: כולם הולכים על קצב מהיר ושטוח? היא שרה גבוה ובאלגנטיות; אמנים מוציאים אלבום כל שנה? מיעל לוי לא שמענו שבע שנים. וגם הגרסאות החדשות שהיא משחררת ל"גבעולים" ול"איך התרגלנו" מוציאות את המאזין מהמסלול בו צועדת המוזיקה הישראלית לכיוון אחר לגמרי.
שני השירים האלו יוצאים כחלק מפרויקט חדש של לוי: בקרוב היא תוציא אלבום שבו עיבודים חדשים של רון בונקר וג'נגו, שותפים קבועים להופעותיה בשנים האחרונות, וגם עיבודים חדשים לשירים שיצרה עם ורד קלפטר, שותפה ותיקה ליצירה שגם כתבה והלחינה את "איך שהתרגלנו" שניתן כאן להאזנה.
"אני לא מתייחסת לזה כאל שירים ישנים שיוצאים מחדש", אומרת לוי בשיחה עם וואלה! תרבות. "אני מרגישה שאלו שירים שמדברים על הכאן ועכשיו, שמבוצעים באופן שהופך אותם ליצירה חדשה לחלוטין. זה רעיון אמנותי לגמרי, כי אם הייתי מונעת רק מהצורך 'להיות שם', לא הייתי עובדת כל כך לאט".
ואין בך איזושהי תחושת חרטה שלא הוצאת יותר שירים?
"אני חיה בשלום עם הבחירות שלי ולא מסתכלת אחורה בזעם. אני גם חושבת שהאלבום האחרון שלי, 'חמש', זכה לחשיפה פחותה משירים ישנים יותר שלי, כך שעבור רבים מדובר בהיכרות חדשה לגמרי עם שירים שלי שהם למעשה בי-סיידס".
מה את שומעת היום?
"אוהבת מאד את ג'ק ווייט. יש לו בי-סיידס מעולים".