"אני חולה על רונית אלקבץ": ראיון עם ג'ודית גודרש

פעם בכמה שנים חוזר הריטואל: הוליווד מתאהבת בשחקנית צרפתייה צעירה וטובת מראה, מייבאת אותה לארצות הברית ושוכחת ממנה אחרי סרט אחד או שניים. באמצע שנות התשעים, למשל, זה קרה לג'ודית גודרש. השחקנית משכה את תשומת הלב הבינלאומית לאחר שהופיעה ב-1996 ב"משהו מגוחך", דרמה תקופתית של פטריס לקונט שהיתה מועמדת לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר. המפיקים האמריקאים נפלו שדודים מול היופי המאוד צרפתי של גודרש, ומיהרו לשבץ אותה שנתיים לאחר מכן כנערתו של הגיבור בעיבוד הוליוודי לקלאסיקה הצרפתית "האיש במסיכת הברזל", שבו הופיעה בצד ליאונרדו דיקפריו.

באותה תקופה נראה היה שהתפקיד הזה יהיה רק הצעד הראשון במסע הכיבוש העולמי של גודרש, אבל אז משהו השתבש: "האיש במסיכת הברזל" נכשל בקופות, והוליווד איבדה עניין בגודרש, ועברה להתלהב מכוכבנית צרפתייה אחרת, וירז'ני לדוויין (שנשכחה גם היא לאחר שהופיעה בסרט אחר בצד דיקפריו, "החוף", במקרה זה). "הייתי חמה בדיוק לרגע, ומשם והלאה כבר אי אפשר היה להצית את הקריירה ההוליוודית מחדש", נזכרת גודרש בראיון לוואלה! תרבות, "עברו יותר מעשר שנים עד שקיבלתי הצעה נוספת להופיע בסרט שנעשה בידי אולפנים אמריקאיים, וגם אז זה נגמר רע: צילמו אותי לקטע אחד ב'הפנתר הוורוד 2', אבל חתכו אותי בעריכה".

יחד עם זאת, אין מה לרחם על גודרש: היא חזרה לצרפת ופיתחה בה קריירת משחק מכובדת, שרק משתבחת עם השנים. וכך, בשנה האחרונה הופיעה ב"קח אותי, בבקשה!", קומדיה רומנטית פרי עטו של עמנואל מורה שלא זכתה להפצה מסחרית בישראל, אך תוצג ביום רביעי הקרוב בהקרנת בכורה טלוויזיונית בכבלים. כמו כן, אפשר יהיה לראותה בקרוב ב"Potiche", סרטו האחרון של פרנסואה אוזון, שדווקא כן יתגלגל בחודשים הקרובים למסכי הקולנוע בישראל.

בכל אחד מן המקרים עושה גודרש תפקידים עסיסיים בקומדיות מבריקות, ובכל זאת היא לא לגמרי שביעת רצון. "בשני הסרטים אני מגלמת דמות שהחזות החיצונית שלה היא הדבר הבולט בה, וקצת נמאס לי מכך", מתוודה השחקנית. ב"קח אותי, בבקשה!" מגלמת גודרש את בתו היצרית של פוליטיקאי בכיר שסוחפת אינטלקטואל צעיר להרפתקה ההזויה והחושנית של חייו, וגם אם היא מלאת הערכה כלפי הסרט עצמו, היא היתה מעדיפה לגלם בו תפקיד אחר. "הייתי שמחה שייתנו לי פעם לשחק מישהי מפתה אינטלקטואלית ולא מפתה פיזית", היא מתוודה.

גודרש לא סומכת על כך שקולנוענים אחרים ידאגו לכך, אז היא דואגת לעניינים בעצמה. לפני כשנתיים היא ביימה את הדרמה "כל הבנות בוכות", ואף שהיא לא זכתה לתהודה, השחקנית והיוצרת כבר עובדת על פרויקט נוסף פרי עטה. מה יצפה לנו במקרה זה? באופן מפתיע, למרות הטראומה ההוליוודית שחוותה, גודרש בכל זאת שואפת לכתוב פעם סרט שיתרחש בארצות הברית. "יש לכך שלוש סיבות", היא מסבירה. "קודם כל, יש משהו אקזוטי ומפרה בכך שאתה מביים בעיר זרה לך. דבר שני, ניו יורק היא העיר האהובה עליי והייתי שמחה לעבוד שם. ולסיום, אני רוצה לשתף פעולה עם השחקנים הנערצים עליי, בעיקר שון פן".

חוץ מהחלומות על אמריקה, גודרש שואפת גם להתחבר לשורשיה היהודיים. "אני מרגישה את עצמי יהודייה מאוד", היא מצהירה. "אני רוצה לבקר בישראל ורק מחכה שמישהו יזמין אותי לעשות כך לכבוד אחד מסרטיי, ואשמח לשחק פעם גם בסרט ישראלי. אני אוהבת את הקולנוע הישראלי, ובעיקר חולה על רונית אלקבץ".

יתרה מזאת, גודרש אף אומרת כי שקלה לא פעם להתגייר. "למה בעצם שלא אעשה עלייה?", היא אומרת. "אחרי הכל, אני אפילו לא אצטרך לשנות את השם: פשוט יקראו לי יהודית גודרש במקום ג'ודית גודרש. לבן שלי קוראים נח, אז במקרה שלו זה יהיה אפילו עוד יותר קל. נראה לי שנהיה ישראלים למופת".