רשמקול 100

את הסט הזה לא אני עשיתי. ניתן לומר שהוא זה שעשה אותי. רשמקול 100 מורכב אך ורק ממוזיקה ששמעתי עד גיל 18, כמה שנים לפני שהרעיון לתקלט עוד בכלל עבר לי בראש. כל השירים שמופיעים כאן התנגנו אצלי בריפיט במערכת בשלב זה או אחר של חיי. נראה לי גם שכל חובב מוזיקה יזהה פה טעם – ממוצע ובנאלי למדי – של מי שעבר את שנות העשרה שלו בשנות התשעים. זו היתה תקופה שבה כל מפגש מוזיקלי עם חבר, מוכר בחנות, אם.טי.וי, מגזין או כל מקור אחר עדיין היה בעל פוטנציאל מהפכני לגמרי (בגלל נסיבות מסוימות הרדיו חמק ממני, ואני עדיין מתקנא בחברים ששותפים לחוויות מסוימות בזכותו). תקופה שהמוזיקה שהיתה מסביבך קיבלה מעמד מועדף רק בשל היותה שם, להבדיל מימינו, כאשר כל המוזיקה באשר היא נגישה מכל חיבור לרשת באשר הוא.

הרבה זיכרונות ומחשבות עברו לי בראש כשעברתי על הדיסקים הישנים לקראת הקאסט הזה. ההשאלה (לתמיד) של הקסטה של המיוזיקל יות' של אחותי, למשל, ועל כך ששנים רבות אחר כך עדיין לא ידעתי מה זה רגאיי. ושגם בשביל גיל ראסטה היו אלה הקונגוס שהיוו עבורו את המעבר לתוך העולם העצום הזה.

או על זה שכששמעתי את מיניסטרי (שחסכתי מכם, כמו גם את ביוהזרד, Pop Will Eat Itself ושאר מעדני בשרים) והבנתי את המימד הפיזי-קצבי של ההתעניינות שלי ברוק כבד ואינדסטריאל, שרק עכשיו מתחבר לי עם מיני האלקטרוניקה המועדונית שמרתקים אותי.

ויש גם דברים שכנראה מבינים ומחברים רק בדיעבד, כמו לגלות שגרג דולי מאפגן וויגס, שעם "Gentlemen" שלו ביליתי שנים רבות מחיי, עושה קאברים לסופרימז ו-Fat Freddy’s Drop, אהבות גדולות שלי מתקופות אחרות לגמרי. אבל עזבו אתכם, אין לנו באמת עניין בנוסטלגיה.

100 מדורי רשמקול, ולא היה פשוט להחליט כיצד לחגוג. אופציית "המיטב" ירדה מהפרק, כי נראה שעבור כל אחד ממאזיני/קוראי המדור המיטב הוא משהו אחר לגמרי. יש את אלו שאוהבים אותו רגוע, כאלה שאוהבים אותו שחור, או אלקטרוני, ישר, שבור, או הכול מעורבב ביחד. וגם אני, פעם ככה ופעם אחרת.

קחו לדוגמא את ארבעת הפרקים שמועלים לצד מהדורה זו מחדש לכבוד חגיגות ה-100 שלנו. רשמקול 73, שהוא דאונטמפוי ואפלולי למדי, הוא גם הפרק הנשמע ביותר. רשמקול 34, שנע בין דיסקו להאוס, משמש כנציג של הסטים היותר מועדוניים שלנו. 40, שמורכב מסול, פאנק וכמה ביטים בין לבין, מייצג את המדורות עם הצליל החם יותר, עם נטייה גדולה מבדרך כלל לקטעים מהארכיון. ו-79, שמערבב הכול ביחד, הוא פשוט אחד האהובים עליי ביותר כרגע. כך או כך, ארבעתם מבין 10-15 הסטים הנשמעים ביותר של המדור, כך שרק דבר אחד אני יודע לומר בוודאות: לפחות על-פי קאונטר השמיעות של הפרקים השונים, שאין לי שום מושג או ראיה לצליל המועדף עליכם.

המטרה הכללית של המדור תמיד היתה לחשוף, ולו על קצה המזלג, מוזיקה חדשה. לשמש לכם כפילטר בתוך האוקיינוס הבלתי נגמר של מוזיקה שקיימת בימינו, שלעיתים נדמה שמביאה לכך שאנשים נצמדים למוכר והנגיש רק כדי לא להיבלע בתוך השפע. בדיוק בשביל זה אנחנו כאן, מנסים לחבר פינות ולהציג יוצרים וקטעים שלבדם כנראה ולא היו מוצאים את מקומם מחוץ לאתרי הנישה שלהם ברשת. פה ושם אנחנו מחברים אותם עם דברים ישנים יותר, כשההקשר המוזיקלי או המוראל הכללי דורש זאת.

יצאנו לדרך ביוני 2008, ועד תחילת 2010 הופענו מדי שבוע, ומאז מדי שבועיים. 100 מהדורות, 102 סטים בסהך הכל. רשמקול 52, בו חגגנו שנה למדור, כלל שלושה סטים אורחים - של אייל רוב, אסף דקל, וניב הדס, שעשה גם את רשמקול 44, וברשמקול 15 אירחנו כאן את תקליטני התל אביב סול קלאב.

היו לנו גם שלושה סטים לאוהבים בט"ו באב (10, 36 ו-58); שלושה סיכומי ראש השנה העברי, על טהרת התוצרת הישראלית (16, 65 ו-92); שלושה פסטיבלים - סי-סיידס (35), סונאר (53), והנוטינג-היל קרנבל (62); פוקוסים ז'אנריים על דאבסטפ (3), רגאיי (6) והיפ-הופ (12); ספיישל מודימאן לקראת הגעתו ארצה (22); סט קיץ (51); ספיישל בריסטול (67); ואחד על טהרת נשים יוצרות, לכבוד יום האישה הבינלאומי (80).

אך אם בימים כתיקונם אנחנו בעיקר עוסקים בלהציג בפניכם את המגמות שנראות לנו כחשובות או חדשניות, ולהפנות את עיקר תשומת הלב ליוצרים שמעניינים אותנו, הפעם אנחנו עם אחורה פנה חד. ג'יימס בלייק, ג'יימי XX, דארקסטאר, ג'יי אלקטרוניקה, ניקולאס ז'אר, דדבוי, פליינג לוטוס, קייל הול ושאר מפיקים לוהטים – שהופיעו כאן כולם כבר מזמן - יחכו הפעם בצד. תיהנו

המייל שלנו:

rashamkolrashamkol@walla.co.il