פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סוד המזלות: אריס סאן מול זוהר ארגוב

      שני מחזות זמר שעלו בזמן האחרון – "סיגל" ו"זוהר" – גרמו לחגי אוזן להרהר מדוע גיבורו של האחד, אריס סאן, נכשל איפה שגיבורו של השני, זוהר ארגוב, הצליח

      הוא מת במסתוריות והותיר אחריו שירים קלאסיים, השפעתו על המוזיקה המסתלסלת היא נצחית, ולמרות זאת,אריס סאן לא הפך לזוהר ארגוב. אריס היה האיש שהמציא את הצליל הכי מזוהה עם הז'אנר: צלילי ה"טינא נאי נאי" העגולים של הגיטרה, ששוכללו בידי יהודה קיסר ומשה בן מוש. לא רק עליהם הוא השפיע, אפילו על גיטריסטים מז'אנרים אחרים, הבולט שבהם ברי סחרוף שסיפר בעבר שאריס סאן היה אחד מגיבורי הגיטרה שלו. הוא זה שחיבר בין המוזיקה הישראלית ליוונית והביא איתו רוח ים תיכונית שנושבת כאן עד היום.

      יותר מהשירים הגדולים שלו – "סיגל" "ערב, ערב", "אם אתה צעיר בלב" ועוד – אריס סאן התווה את הרעיון. הוא הביא את האג'נדה. כן, ההוא עם השירים "בום פם" ו"דאם דאם" היה איש עם מסר. הדוגמא הבולטת היא השיר הנפלא "שמח ועצוב". השיר הקצבי והמרקיד הזה בעצם מסביר את מהות המוזיקה הזאת שמאפשרת לרקוד בעצב. "הריקוד שמח והלב כבד", המשפט הזה הוא בעצם הבסיס של הז'אנר. לא פחות.

      מעל התוכן המוזיקלי, מתווסף סיפור חיים ומוות כמעט לא אמיתי. האופן שבו הוא הגיע לארץ, החיבור לאליטה הישראלית והיכולת לחדור ללב הקונצנזוס בזמן שהמוזיקה המסתלסלת ספגה התעלמות מוחלטת מרכיבים תסריט גדול מהחיים. הוא פשוט הקסים את המדינה. ולאחר שהקסים אותה ועשה בה כמעט הכל, הוא נעלם עד שיום אחד הגיעה הידיעה על מתו. ידיעה צדדית, סתמית, קטנה, בישרה על כך מבלי לפרט יותר מדי. האיש האחרון שראה את גופתו הוא חברו ואמרגנו אלי דישי. אפילו אשתו פופי לא ראתה אותו לפני שגופתו נשרפה כפי שביקש בצוואתו.

      מתוך המחזמר "סיגל", מתוך המחזמר "זוהר" (מערכת וואלה! NEWS)
      לא חושפים דבר חדש מלבד ההבדל באישיות של שני הגיבורים. דן שפירא ב"זוהר" וארז רגב ב"סיגל" (צילום: יח"צ)

      כל זה לא עזר לאריס סאן להפוך למיתוס אמיתי. גם הסרט הדוקומנטארי "תעלומת אריס סאן" של דני דותן ודליה מבורך, שיצא ב-2007, לא באמת הצליח ליצור את אותה הילה שיש סביב זוהר ארגוב. לאחרונה העלה בית הספר למשחק של יורם לוינשטיין את המחזמר "סיגל" המבוסס בבירור על סיפורו של אריס סאן. המחזמר מקסים ומלא שמחת חיים כמו שהיה אריס סאן בעצמו. הוא מציג את אריס ככוכב רוק של ממש שהיה גדול על המדינה התמימה הזאת.

      המעניין הוא שמתוך המחזמר, אותו ביים צדי צרפתי ואשר מגיע בקרוב לתיאטרון הבימה, עולה תשובה אפשרית לשאלה מדוע שאריס לא יהיה זוהר: חייו האישיים נותרו אישיים. אין נגיעה באיש. אין תגלית מרעישה. אריס על הבמה (במחזמר "סיגל" שם הזמר הוא "יאקיס" המגולם על ידי השחקן ארז רגב) הוא אותו זמר שפחד שיידעו עליו יותר מדי. גם את מה שכל המדינה ידעה, הוא המשיך בקנאות לשמור לעצמו. לדוגמא, הפאה שחבש לראשו. גם בחייו וגם במחזמר הוא לא נראה בלעדיה.

      זוהר ארגוב בפסטיבל הזמר המזרחי, רמלה 1985 (לשכת העיתונות הממשלתית , נתי הרניק)
      שהוא היה מבסוט מזה ש"שפירא" מגלם אותו. זוהר ארגוב (צילום: לשכת בעיתונות הממשלתית)

      זוהר ארגוב, לעומת זאת, הציג את ההיפך המוחלט. המלך הוא עירום ואין לו בעיה עם זה. הוא עלה לבמה מסטול ונתן בראש. החיים שלו היו חשופים לגמרי והוא בא לבמה אורגינל, סטייל "קבלו אותי כמו שאני", והקהל חטף.

      כמו אריס, גם זוהר זוכה בימים אלה לגרסה בימתית. תיאטרון הקאמרי העלה את ההצגה "זוהר" בבימויו של משה קפטן, כשאת ארגוב מגלם דן שפירא (כמה שזוהר היה מבסוט מזה ש"שפירא" מגלם אותו). ההצגה לא מחדשת הרבה והעובדות משמשות כהמלצה בלבד לתסריט. זה לא מפריע להנאה. דן שפירא במשחק מצוין, שהצליח להשכיח את העובדה שהוא מגובס ברגלו בשל פציעה, מציג את זוהר הכריזמטי והבטוח בעצמו.

      הקהל התמסר בקלות, מכיוון שהוא מחפש מלך אנושי: אחד שמעורר הזדהות, שמזכיר לך את עצמך – כן, גם הוא נפצע; כן, גם לו זה קשה; כן, גם המלך חלש בדיוק כמוך. אריס סאן – ואגב, גם עופרה חזה – פחד שיראו אותו שבור וכך בעצם הפסיד את חיבוק הקהל.

      וישים

      דודו אהרון - "את אשתי"

      מילים ולחן: טל שגב ויעקב למאי

      רגע לפני שהוא טס לארצות הברית להשתפות בריאליטי "חי בלה-לה-לנד", השאיר דודו אהרון שיר כדי שלא נשכח אותו. השיר "את אשתי" מזכיר מאוד את "אישה" של משה פרץ ולא נראה שהוא יחזיק מעמד עד שאהרון יחזור בעוד כחודש.

      שני יצהרי - "אגו"

      מילים יוסי גיספן, לחן: עדי לאון

      משב הרוח המרענן שהביאה שני יצהרי היה לא מעט בזכות תומר בירן וטל רביב שתפרו קונספט מיוחד לזמרת חדשה. ברגע שנפרדה יצהרי מההפקה שלה, היא גם אמרה שלום ליוצרי הלהיטים ההם. עכשיו היא מתחילה מחדש ומוציאה את "אגו", שמה שחסר בו היא אותה ייחודיות שהיתה בשיריה הקודמים. יוסי גיספן כתב ועדי לאון הלחין שיר רגיל שיכול להתאים לכל אחת אחרת וזאת הבעיה.

      ישי לוי - "ממני אלייך"

      מילים: יוסי גיספן לחן: עדי לאון

      הביצוע של ישי לוי לא מחזיק הפעם מכיוון שאין מה לתפוס בשיר החדש, "ממני אלייך". לוי נותן את את כל השטיקים המתעווזים שלו, אבל אין לא במילים ולא בלחן שום יציאה מבריקה שעליה הוא יכול להתלבש.

      איציק איזמירלי - "חייכי למעני"

      מילים: ישי ויסמן ואיציק איזמירלי לחן: איציק איזמירלי

      אחרי שבאלבום הבכורה הוא ניסה ללכת על קו סטייל עמיר בניון בתחילת דרכו, הבין איציק איזמירלי שיותר נכון ובטוח בשבילו לתת בראש. השיר החדש שלו, "חייכי למעני", חפלתי, חם ומנענע. צבע קולו של איזמירלי נעים וייחודי. השירה שלו פשוט דורשת עוד קצת שפשוף, כי הטכניקה שם עדיין לוקה בחסר.