לרוב, כשמדברים על חיי הלילה בתל אביב, הסקאלה המוזיקלית נעה בין סגנונות רבים ומגוונים יחסית, אולם עדיין ניתן לסמן ז'אנרי-על מובילים כמו טראנס, האוס לסוגיו, וטכנו. רוב החללים המסיבתיים מצטיינים בז'אנרים האלו הן מבחינת התוצר המקומי והן בייבוא של שחקנים מחו"ל. בין לבין, בחמש השנים האחרונות מתקיים ליין ה-C.U.N.T, ששם לו למטרה להפוך גם את הרוקנרול למסיבה של ממש לא כמו מסיבות הפריקים מהתיכון שעשו פוגו עם רייג' אגיינסט דה מאשין, אלא אירועי רחבה עם הספקטרום המרהיב שנע מהסטרוקס ואינטרפול דרך בלונדי ועד השיר האחרון של הגורילאז.
הערב (שישי) יחגוג הליין חמש שנים להיווסדו במסיבה חגיגית בקלצ'ר קלאב בתל אביב, בה יתארחו כדי ג'ייז נעם רותם וערן צור, שהתארחו כבר בליין לא אחת. "יש לא מעט אנשים שעברו עם הליין את כל השלבים", מספר הדי ג'יי אביחי פרטוק, אחד מארבע ראשי הליין יחד עם נועם כמיאל, הידוע בכינויו מו-אן, צח זמרוני וטל ארגמן. "לא משנה באיזה פורמט הגשנו את זה, הקהל של ק.א.נ.ט בא למסיבות בשביל המוזיקה ולא היה אכפת לו ממש איפה זה ובאיזה יום. הוא בא כדי לרקוד את השירים שהוא אוהב כשהוא שיכור וכדי להכיר דברים חדשים או ישנים שהוא לא הכיר. זה לא כזה טריוויאלי היום בתל אביב שהקהל מגיע למסיבה בשביל לרקוד".
"אני חושב שהוא יותר התגבש עם השנים", מוסיף כמיאל. "נחשפנו לציבור מאוד גדול לאורך התחנות של הליין, בכל תחנה נאספו עוד אנשים שזו המהות שלהם. מבחינת התערובת המוזיקלית שאנחנו מגישים, אני לא יודע אם היינו מגיעים לכל האנשים האלו אם לא היינו עוברים את כל המקומות האלה".
אל תפספס
הסיפור החל בראש של פרטוק ואיש חיי הלילה רון רבין, שניהל בעבר את בר המינרווה בתל אביב. "התחלנו לתקלט שם כל יום שבת וליחצן את זה לא ממש ברצינות, עם פלאיירים שהדפסנו בזירוקס וחתכנו עם גיליוטינה", מספר כמיאל. "בעיקר רצינו לתקלט רוק ואינדי. עבור אביחי זה היה רענון מהסטים האלקטרונים שהוא מנגן במסיבות ברחבי העיר ואני מכור למוזיקה הזו, וכשהוא הציע לי זה היה נשמע לי מדהים והצטרפתי לספינה".
"הפידבקים היו מצוינים ונורא נהנינו ולאט לאט זה גדל והמקום היה קטן עלינו", ממשיך כמיאל. "חגגנו יום הולדת שנה בברזילי, מסיבה ראשונה במועדון, וזו היתה הצלחה מסחררת. שם גם פגשתי את אשתי לפני בדיוק ארבע שנים, וביום שני האחרון נולדה לנו בתנו הראשונה. ימי ההולדת של הק.א.נ.ט מסתמנים תמיד כתאריכים לחדשות טובות".
לאחר מכן, נדד הק.א.נ.ט ללימה לימה שברחוב לילינבלום ("תקופה נפלאה", אומר פרטוק) ואחרי שנה וחצי עבר ללבונטין 7, שם הוא מתרחש אחת לחודש כשארגמן וזימרוני מצטרפים לליין אפ הקבוע, לצד פרטוק וכמיאל. במהלך הזמן, אירח הליין די ג'ייז אורחים כמו צור, רותם וכן קוואמי, שי נובלמן, רם אוריון, אלונה דניאל ועוד; וגם להקות אורחות כמו אנטיביוטיקה, הסטרוברי ג'ם, הספינסטר סיסטר של האחיות קנטור ותערובת אסקוט, שהתאחדו במיוחד ליום ההולדת הרביעי של הליין בהופעה מצוינת ומסיבה עוד יותר.
אל תפספס
מה לדעתכם המסיבות מלמדות על הטעם של הקהל בישראל כלפי הז'אנר?
כמיאל: "אני חושב שהקהל שלנו קצת מנותק מהטעם הישראלי הקלאסי. תמיד האמנו בחשיפה של אנשים לדברים שהם לא מכירים. חדשים או ישנים. בגלל זה אנחנו מקרינים את שמות השירים שאנחנו מנגנים באמצעות לפטופ ומקרן, כדי שכולם תמיד יידעו מה הם שומעים ורוקדים עכשיו, בלי הטרחה של לגשת לדי.ג'יי לשאול. בגלל זה הלהיטים של הליין הם גם לא מה שהיית מצפה, למשל "Help I'm Alive" של Metric (שחדר עמוק לגלגלצ ע.ש) ושירים של אינטרפול והיה יה יה'ז שמעולם לא יצאו כסינגלים. אפשר להגיד שהמסיבות האלה הן גם סוג של בלוג חי שמפרסם פוסט פעם בחודש בצורת מסיבה".
פרטוק: "אגב, הקרדיט לרעיון של לכתוב את שמות השירים בזמן שאנחנו מנגנים אותם מגיע למועדון הסיטי הול בחיפה. בעברי, כשהייתי יוצא לשם, הם היו עושים את זה אמנם עם טוש שחור ומקרן שקפים במקום לפ טופ, אבל הרעיון נשאר אותו דבר. זה סיפק לי אושר עילאי לדעת כבר בדרך למסיבה שהלילה אני אכיר שירים ולהקות חדשים. אנחנו שמחים לתת את העונג הזה לבליינים שלנו, כי בשורה התחתונה הכל מתחיל ונגמר במוזיקה".