"נשארו עוד חובות של אמנות לעם לאמנים, לאמנים שלנו. אלו לא סכומים אדירים, אבל זה מגיע לנו. בואו נגמור עם זה". במילים האלו פנה היום (שלישי) מנכ"ל תיאטרון הקאמרי, נעם סמל, לשרה לימור לבנת במסיבת העיתונאים שהתקיימה בתל אביב לרגל השקת "תרבות לישראל", העמותה המחליפה את עמותת "אמנות לעם" בקיום פעילויות תרבות לפריפריה. סמל ייצג במפגש את פורום מוסדות התרבות בישראל.
השרה לבנת, שמיהרה לצאת מתל אביב לכיוון הכנסת כדי להתנגד להצבעת האי-אמון שהוגשה נגד הממשלה, הספיקה להגיב לדבריו של סמל: "אמנות לעם הותירה אחריה לא רק שנה וחצי של חוסר פעילות מוחלט בשטח אלא גם שממה ברשויות המקומיות. לכן הקמנו את 'תרבות לישראל', כדי לוודא שתהיה פעילות תקינה, חשובה, תרבותית ונרחבת יותר, כאשר רוב הכסף מופנה ישירות לנושאי תרבות באופן הישיר ביותר וההדוק ביותר מבלי שהוא יופנה לדברים אחרים".
"יחד עם זאת, נשארו אכן חובות בסדרי גודל שאנחנו לא יודעים להעריך אותם במדויק", הוסיפה לבנת. "החובות הם גם לגופים גדולים וגם לאמנים בודדים שמאוגדים באיגוד אמני ישראל. יכול להיות שמדובר בסופרים או זמרים ולפעמים זה מתבטא באלפי שקלים בודדים ולפעמים בסכומים גדולים בהרבה ואני קיבלתי פניות מאמנים בודדים, שלא יכולים לגרור את החובות. הנושא טופל בצורה מאוד אינטנסיבית".
"ספק אם המשרד צריך לשלם את החובות"
השרה לבנת אף התייחסה למעמדה המשפטי של העמותה החדשה מול זו הישנה. בין השאר, תלויה ועומדת עתירה לבג"צ של "אמנות לעם" נגד הקמת העמותה החדשה, עתירה שבעקבותיה דרש בג"צ מהמשרד לטפל בסטטוס המשפטי של "תרבות לישראל". "כל העתירות לבג"צ תלויות ועומדות בכל מיני מקומות", אמרה לבנת." בית המשפט מינה את עו"ד אהוד רצבי כדי שיטפל בכל זה והורה לאמנות לעם לשתף עמו פעולה. זה קרה לפני הרבה חודשים, ולמרבה הצער עד עכשיו הוא לא זכה לשיתוף פעולה מצדם והם סירבו להעביר לידיו את המסמכים והנתונים לגבי מצבת החובות. הכספים שחייבים לאמנים ומוסדות שוריינו, הם נמצאים בתקציב המשרד על אף שספק גדול אם המשרד צריך לשלם אותם. אבל מתוך הנחה שקופתם ריקה, אנחנו שיריינו את הכסף הזה, אך איננו רשאים לשלם את החובות ישירות".
השרה לבנת אף סיפרה כי באחרונה כן נוצרה התקדמות חיובית במגעים בין עו"ד רצבי ל"אמנות לעם", כשהאחרונים ביקשו לראות את הסכם העבודה בין רצבי למשרד התרבות לפני שיעבירו לו מסמכים. עם זאת, השרה לבנת אמרה כי הקציבה דד ליין לחברי העמותה: "היה ועד מחר אמנות לעם לא תשתף פעולה עם העו"ד ולא תעביר לו את המסמכים כולם, אנחנו נפרסם מודעה בעיתון בה נפנה לכלל הנושים של אמנות לעם ולהודיע לנו מה החוב כלפיהם", אמרה לבנת. "עם המוסדות הגדולים זה קל, אבל עם אנשים בודדים זה יותר מסובך - אנחנו נשלם להם ישירות. זה ייקח קצת זמן ויהיה מסובך, אבל גם נודיע לבית המשפט שהנחייתו לא בוצעה".
"מי שמעכב את תשלום החובות הם אנשי משרד התרבות, שלא חתמו על הסכם העסקה עם רצבי", אמר בתגובה יו"ר אמנות לעם, ישראל גל. "עד לרגעים אלה הם עוד לא חתמו עם החשב על חוזה עבודה. אני מקווה שזה יקרה היום או מחר". גל האשים את המשרד בפיטורי החשב הקודם ואף בגרירת רגליים במשך חודשים רבים עם העסקתו של רצבי. "אמנות לעם תעבוד עם החשב ברגע שיש הסכם חתום, בלי תנאים מקדימים בלי פרשנות, בלי כלום", הוסיף גל. "לבנת רוצה להכתיב לו כמה לשלם ולמי לשלם". במשרד התרבות אמרו כי מרגע שהכריע בית המשפט שרצבי הוא האיש המוסכם על שני הצדדים לעסוק בנושא, היה על גל ואנשיו לשתף עמו פעולה, ללא קשר לסטאטוס התעסוקתי שלו במשרד.
תרבות לישראל תשקיע השנה 25 מיליון שקלים
הגוף שהוקם על שרידיו של "תרבות לעם", פועל כבר כחצי שנה, "אני מאוד גאה בפעילות של הארגון החדש הזה שכבר הספיק לבצע פעילות מאוד מאוד גדולה", אמרה השרה. בין היתר, ניתן לציין את העובדה כי בימי השריפה בכרמל יזמו אנשי "תרבות לישראל" יותר מ-200 אירועי תרבות באיזורים שנפגעו ובמרכזי המפונים. "זה חיזק אותנו מאוד", אמר ראש העיר טירת הכרמל, אריה טל.
מתוכנית העבודה שהוצגה על ידי לבנת ואנשיה עולה "תרבות בישראל" מתכננת לפעול בשנה הקרובה בהיקף של 25 מיליון שקלים, מתוכם 12 מיליון מתקציב המשרד והשאר יגיעו מהרשויות המקומיות. הכספים יוקצו לטובת הבאת מופעי תרבות מהמרכז לפריפריה (הגיאוגרפית והחברתית), סבסוד מטעם הרשויות לכרטיסים למופעי תרבות, הפיכת אתרי המורשת לאתרי תרבות ועידוד הפעילות התרבותית בפריפריה.
יו"ר הנהלת העמותה, מיכה ינון, שיבח את הפעילות שנעשתה עד עתה ואת שיתוף הפעולה מצד ראשי הרשויות. "הם נותנים את הטון מבחינת התרבות וגם נותנים תמריץ למימון - אם אין שיתוף פעולה מצדם אז קשה מאוד להתקדם ולהגביר את הפעילות. בחצי השנה הזו ההתקדמות הייתה מאוד חיובית ומשמעותית", אמר ינון. לדבריו, התקציב שניתן ל"תרבות לישראל" נתן תנופה "לא רק למוסדות מתל אביב שבאים להופיע בפריפריה אלא גם למוסדות בפריפריה שקיימים אבל זקוקים לטיפוח וחיזוק".