מיוחד: בית התקליט עם אברהם טל

"חלק ניכר מהאלבומים שהשפיעו עליי היו מהתקליטייה של אחי הגדול,חגי. הוא היה הולך לחבריו ואני הייתי יושב בחדר ושם תקליטים בתור ילד קטן ופשוט יושב שעות ונגנב מהמוזיקה. אחד מהתקליטים הראשונים שהנחתי עליהם את המחט של הפטיפון היה 'לד זפלין II' צד ב'. יש שם את השיר 'Heartbraker'. באמצע השיר יש סולו גיטרה של ג'ימי פייג' ואני זוכר את עצמי מקבל צמרמורות בכל הגוף מכף רגל ועד ראש בכל פעם שהסולו הזה הגיע. אורגזמה מוזיקלית של ממש".

"האלבום הזה היה מוקלט לי על קלטת. אני זוכר שבתור ילד הייתי מאוהב בילדה שלא שמה בכיוון שלי והייתי יושב שומע את האלבום וממרר בבכי ותמיד זה היה נקטע באותו מקום, איך שהוא היה מתחיל לשיר 'Remember When We Were Young' (מתוך 'Shine on You Crazy Diamond') ובום! נקטעה ההקלטה וככה הכרתי את זה לאורך שנים רק עד לנקודה הזו של השיר. שיר מדהים ואלבום מדהים".

"אתם מכירים את זה שאתם שומעים שיר ומיד אתם יכולים ממש לחזור לאותה סיטואציה ששמעתם בעבר את השיר, ממש לאותו מקום, לאותו הריח, הכול חוזר... זה מה שקורה לי עם האלבום הזה שמטיס אותי ישר לחדר של אחי הגדול. אני זוכר שהייתי כותב את המילים של השירים באנגלית בכתב בעברית והייתי שר את כל המילים בעל פה בלי לדעת בכלל כלום באנגלית".

"עד לכיתה ט' הכרתי רק את הלהיטים הגדולים של בוב מארלי מהאלבום 'Legend', כמו רוב האנשים, וחשבתי שבכך מסתכם בוב מארלי. עד שיום אחד חבר טוב, אלדד, הזמין אותי הביתה ושם את האלבום הזה. אני לא אשכח לעולם את אותן השניות הראשונות של השיר הראשון באלבום " Coming In From The Cold". התופים שם בפתיחה של השיר ועוד לשמוע את זה מתקליט... זה פשוט הקסים אותי לגמרי. משם התחיל מסע עמוק יותר לגילוי שיריו של בוב מארלי".

"עוד אחד מהתקליטיה של אחי. אלבום מדהים מלהקות הרוק הקלאסיות של פעם, מי שלא שמע את הצד הראשון של האלבום הזה, שמיד ייכנס לרשת ויחפש! זה אחד הדברים הכי יפים ומרגשים ששמעתי. לשבת בשקט, לבד בבית ולהתענג על הרכות שיש שם בשירים ובמילים: 'I Talk to The Wind'. מרגש מאוד".

"אני יכול להגיד בוודאות שכבר שנתיים זה האלבום הכי מתאים לשעת ערב שקטה ונינוחה בבית או לערב רומנטי, אם זו רומנטיקה של זוג או בדידות רומנטית. לא היו לו הרבה אלבומים לניק דרייק וזה אלבום ממש פשוט בלי הפקה גדולה, שירה וגיטרה, פשוט נעים נעים נעים...מתאים לחורף בול. חייבים לצרף לאוסף של שירי האתנחתה (או הדיכאון...לבחירתכם). יום אחד שמעתי שהוא התאבד ואז קצת התחלתי לחשוש שהשירים שלו מובילים לעצבות משהו אבל אני יכול להרגיע אתכם.. לא כך הוא המצב, פשוט עונג צרוף".

"זה אלבום ענק!!!! הייתי בן 16, מאושפז בבית חולים, מתאושש לאחר ניתוח השתלת קרנית. רואי לוי חברי ואחי לימים משוטי הנבואה, הרבה לפני קום הלהקה, בא לבקר אותי בבית חולים והביא לי את הדיסק הזה במתנה. היה לי דיסקמן (זוכרים??) וחרשתי את האלבום הזה. סאונד, הפקה וקונספט מדהימים".

"האלבום הגאוני הזה, של הגמד הכריזמטי והסופר מוכשר, גיטריסט-על, זמר-על, פרינס, היה מוקלט לי על קלטת. בצבא, בנסיעות באוטובוסים הייתי יושב עם עצמי ועף רחוק רחוק, מעבר למציאות הצה"לית, כי לא בדיוק צהלתי באותה תקופה. האלבום הזה זו פשוט יצירה אחת ארוכה וגאונית כמו איזה סרט קולנוע. האלבום הזה מאוד השפיע עליי, בעיקר החופש שיש בו. אין בו שום תבנית חוזרת להיטית של בית-פזמון. מרגישים שפרינס פשוט עשה מה שהתחשק לו בלי שום תכתיבים חיצוניים ומסחריים".

"פסגת היצירה של מדונה, מכל הבחינות (בעיניי כמובן), בעיקר ברמה של הטוב שהיא מביאה. דיסק מלא מודעות, אור וגילוי. וויליאם אורביט הגאון מעורב בהפקה, אלקטרוני וכינורות, מה שמאוד השפיע על האלבום שלי 'אורות'. אני חושב שמדונה נבהלה מעצמה אחרי האלבום הזה. אולי היא פחדה שיחשבו שיש לה נשמה טובה ומיד חזרה להתערטל עם כל מיני צעירים חסונים בקליפים. אבל' שוב, האלבום הזה מרגש ומדהים. חובה לשמוע מי שעוד לא מכיר".

"האלבום הזה הזכיר לי את התפקיד האמיתי של המוזיקה. בתור מוזיקאי, יותר קשה להסיר את חומות השיפוט ולקבל יצירה של מישהו אחר. לשמוע פשוט ברמה החוויתית בלי לנתח את ההפקה וכו'. לפני כמה זמן, לגמרי במקרה, בשעת משבר אישי, יצאתי לטיול ברכב ביום גשום. הדיסק התנגן ומצאתי את עצמי נוסע ונוסע ומתחזק מהשירים, מתמלא מהם חום ואופטימיות, הרגשתי כאילו מישהו באמת לרגע מתפנה אלי ומבין אותי ומחבק אותי כמו אבא, נהניתי מהרכות ומהנחמה שהשירים נתנו לי. זו הזדמנות טובה להגיד: אביתר, תודה".