פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עתירה נגד הקרנת הסרט על ליה ון ליר בפסטיבל ברלין

      העיתונאית דליה קרפל פנתה לבית המשפט כדי שימנע את הקרנת הסרט שיצרה בפסטיבל בשבוע הבא. "נושלתי ברגל גסה מכל זכויותיי", טוענת קרפל. מפיק הסרט: "קרפל כשלה בעבודתה"

      העיתונאית והבמאית דליה קרפל פנתה הבוקר (ראשון) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, במטרה שיוצא צו מניעה האוסר את הקרנתו והפצתו של הסרט הדוקומנטרי שיצרה על כלת פרס ישראל, ליה ון ליר. בקשתה של קרפל מתייחסת בפירוט להקרנה הקרובה של הסרט, בשבוע הבא בפסטיבל הסרטים של ברלין, שם עתידה ון ליר לקבל פרס הוקרה מיוחד על פועלה למען הקולנוע הישראלי.

      בפנייתה לבית המשפט טוענת קרפל כי יש למנוע את הקרנת הסרט משום "שתסריטו נכתב והוא בוים על ידי המבקשת (קרפל - ש.ג) אשר נושלה ברגל גסה מכל זכויותיה כבימאית וכיוצרת, מבלי ששולם לה שכרה ותוך שהמשיבה עושה בחומרים המצולמים של המבקשת כבשלה", כפי שטענו עורכי דינה. קרפל מציינת בעתירתה כי בינה לבין חברת "למה הפקות" "נתגלעו חילוקי דעות באשר לזהות עורכת הסרט ועריכת הסרט".

      ון ליר היא מייסדת ומנהלת סינמטק ירושלים ופסטיבל הסרטים בירושלים, מייסדת הסינמטק בחיפה וזוכת פרס ישראל ופרס אופיר על מפעל חיים בזכות פעילותה למען הקולנוע הישראלי. מכתב התביעה עולה כי מנכ"ל קרן גשר לקולנוע רב תרבותי, זיו נווה, ביקשה בסוף 2007 מקרפל לביים סרט דוקומנטרי על חייה של ון ליר, ולשם כך אף הבטיחה את מימונו על ידי קרן דורות מניו יורק. מקרן גשר נמסר כי נווה החלה למעשה את העבודה על הסרט בעצמה בשנת 2002, אך כשנכנסה לתפקידה בקרן העבירה את עבודת הבימוי לידי קרפל וויתרה על כל זכויותיה כבמאית ויוצרת הסרט. עוד נמסר, כי רק לאחר שקרן דורות הבטיחה את תמיכתה בפרויקט, הצטרפה אליו גם קרן גשר.

      קרפל טוענת כי במהלך עריכת הסרט נתגלעו חילוקי דעות באשר לזהות עורך הסרט וכן כי לאחר שהחלה את עבודתה על הסרט נכפתה עליה מסגרת זמנים בה לא יכלה לעמוד. בין היתר, מדובר על כוונה להקרין את הסרט בפסטיבל הסרטים האחרון בירושלים (הקרנה שלא התרחשה כיוון שהיצירה לא הייתה מוכנה) וכן על הקרנתו בפסטיבל הסרטים שייפתח בשבוע הבא בברלין.

      הסרט "ליה" מופיע בתוכניה של פסטיבל הסרטים הגרמני, ושם הבמאית המצוין הוא טלי גולדנברג. מהעתירה לבית המשפט עולה כי גולדנברג היא העורכת השלישית של הסרט, שנשכרה על ידי נווה באוקטובר 2010 בניגוד לדעתה של קרפל. בקרן גשר טוענים לעומת זאת, כי גולדנברג נשכרה על ידי חברת ההפקה וכי העורכת והבמאית אף שתפו פעולה במשך תקופה. לטענתה של קרפל, הסרט בן 65 הדקות שיוקרן בפסטיבל נוצר ומוקרן בניגוד לרצונה וללא ידיעתה, ולכן היא דורשת למנוע את הקרנתו. בהחלטתו היום, סירב השופט יהודה זפט להיעתר לבקשתה של קרפל ולא פרסם צו מניעה להקרנת הסרט, כיוון שנציגי "למה הפקות" לא נכחו באולם הדיונים. השופט זפט קבע כי דיון נוסף במעמד שני הצדדים יערך ביום רביעי הקרוב ה-9 בפברואר.

      קרפל החלה את עבודתה העיתונאית בגלי צה"ל, משם המשיכה לערוץ הראשון, "מוניטין", "העיר" ובשנים האחרונות היא עובדת במדור התרבות של "הארץ". במקביל, פועלת קרפל כבימאית דוקומנטרית, ויצרה בין היתר את "החלוץ האלמוני", "רפי 93", "אמיל חביבי – נשארתי בחיפה", "להולה", ו"היומנים של יוסף נחמני". סרטיה של קרפל הוקרנו בפסטיבלים רבים בעולם ובכללם פסטיבל ברלין ופסטיבל ירושלים.

      "קרפל בחרה להנציח את כשלונה המקצועי"

      בתגובה לעתירתה של קרפל אמר בעליה של חברת "למה הפקות", אמיר הראל המשמש גם כמפיק הסרט, כי "בקשתה של דליה קרפל לקבלת צו מניעה זמני להקרנת הסרט על הגברת ליה ון ליר בפסטיבל ברלין מנסה לטשטש את העובדה הפשוטה כי היתה זו גברת קרפל שבחרה לנטוש את חדר העריכה ולא להשלים את הסרט, תוך התעלמות בוטה מחובותיה החוזיות כלפי המשקיעים בסרט ומחובותיה המוסריות כלפי הגברת ון ליר".

      הראל טוען כי "למרות ניסיונות רבים להציע לה לחזור לחדר העריכה ולהשלים את הסרט במועד המוסכם, העדיפה הגברת קרפל להנציח את כישלונה המקצועי, גם במחיר של פגיעה אנושה בכבודה של הגברת ון ליר, כלת פרס ישראל לקולנוע, שלמען הוקרת פועלה החליטו המשקיעים מלכתחילה ליזום ולממן את הסרט". לדבריו, "ההפקה והגופים המממנים פעלו כמתחייב לקיום חובותיהם המשפטיות, וחובה המוסרית של תעשיית הקולנוע בישראל לגברת ון ליר. הם סבורים כי הבקשה חסרת יסוד ומתכוונים להתנגד לה בכל תוקף". הראל הוסיף כי תשובה מפורטת לטענותיה של קרפל תינתן בבית המשפט.