חדש על המסך

לאחר הלהיטים "הפי גילמור", "ביג דדי", "צ'אק ולארי", "אל תתעסקו עם הזוהן" ו"מגודלים", מגיע שיתוף פעולה נוסף בין הבמאי דניס דיוגן והכוכב אדם סנדלר, והפעם הוא רומנטי מהרגיל אצלם. סנדלר מגלם מנתח פלסטי הולל, המוצא סוף כל סוף את אהבת חייו. כדי לכבוש את לבה עליו לרקום מזימה עם מזכירתו הנאמנה (ג'ניפר אניסטון), שתכלול שורה ארוכה של העמדות פנים, אי הבנות וגם נסיעה אחת להוואי, שבמהלכה הוא יידרש להרהר מחדש בשאלה את מי הוא אוהב ומה בעצם הוא רוצה. הסרט מופץ בו בזמן בישראל ובארצות הברית, ולכן טרם התפרסמו עליו ביקורות.

בימוי: דניס דיוגן. משחק: אדם סנדלר, ג'ניפר אניסטון, ניקול קידמן, ברוקלין דקר (118 דקות).

כשני עשורים לאחר "מצולות" פורץ הדרך, מגיש ג'יימס קמרון סרט הרפתקאות נוסף המתרחש מתחת למים, אך הפעם הוא לא לקח לידיו את שרביט הבימוי והסתפק בהפקה. חידוש נוסף הפעם: הסרט צולם ומוצג בפורמט תלת-ממדי. במקרה זה, עומדים במרכז העלילה חבורת צוללנים היוצאת למסע במערה שכף רגל אדם מעולם לא דרכה בה, ומגלה בדרך הקשה שגם לא היה מוטב לא לנסות לעשות זאת. האם בכל זאת יצליחו הגיבורים האומללים לחמוק מהמבוך התת-ימי?

מן הביקורות: המבקרים לא התרשמו משמו של קמרון, והסופרלטיבים שלהם נשארו אצל "אווטאר". היו כמה כלי תקשורת, למשל אינטרטיינמנט וויקלי ושיקגו רידר, שהודו כי נסחפו במידה מסוימת בחוויה של הסרט, אבל רוב הביקורות היו אדישות עד קוטלות - טיים אף הגדיר את הסרט כזבלון, רולינג סטון הוכיח אותו על כך שאין לו ביצים, רוג'ר אברט טען שהוא מייצג את כל מה שרע בתלת-ממד וניו יורק פוסט הכריז שהתסריט כה בוסר עד שנראה כי הוא נכתב בידי מתלמדים של קמרון.

ציון ממוצע: רוטן טומייטוס – 29. מטא קריטיק – 42.

בימוי: אליסטר גרירסון. שחקנים: ריצ'רד רוקסבורו, אליס פרקינסון, דן ווילי, יואן גרופוד, אנדרו וייט (109 דקות).

לאחר דחיות ועיכובים רבים, סוף כל סוף מגיע לבתי הקולנוע בישראל העיבוד לרומן של קורמק מקארתי, שהיה רב מכר גם בארץ. כזכור, במרכזה של האלגוריה עומדים אב (ויגו מורטנסן) ובנו, העושים דרך ארוכה בניסיון לשרוד עולם פוסט-אפוקליפטי.

מן הביקורות: העיבוד הקולנועי לרומן הקאנוני לא שיחזר את הקונצנזוס שהיה סביב הספר. האמת היא שגם המבקרים שפרגנו לו, למשל רוג'ר אברט, ציינו שהוא רב עוצמה ובכל זאת הדגישו כי הוא פחות חזק מהמקור. יתרה מכך, היו גם כלי תקשורת רבים שקטלו אותו מכל בחינה - ווילג' וויס, למשל, כתב שהוא מתמשך וחיוור, וכן שהוא גם נאמן יתר על המידה לספר וגם נופל ממנו בהרבה, והאינדיפנדט אף הכריז רק כי אנשים משוגעים או מדוכאים קלינית ימליצו על הצפייה ב"הדרך" לחבריהם.

ציון ממוצע: רוטן טומייטוס – 75. מטא קריטיק – 64.

בימוי: ג'ון הילקוט. משחק: ויגו מורטנסן, קודי סמית-מקפי, רוברט דובאל, גאי פירס, שרליז תרון (111 דקות).

דרמה העוסקת באחד הנושאים החביבים על הקולנוע האמריקאי - התמודדות עם שכול. במקרה זה, הגיבור הוא גבר (ג'יימס גנדולפיני) המנסה להתמודד עם האבל בכך שהוא פורש את חסותו על חשפנית (קירסטן סטיוארט), שהיא פחות או יותר בגילה של בתו המנוחה, וזאת למורת רוחה של רעייתו (מליסה ליאו). האם מישהו מהשלושה בכל זאת יצליח לגאול את נשמתו?

מן הביקורות: בניגוד לדרמה האחרת שבה הופיעה ליאו השנה, "פייטר", סרט זה לא הצליח לסחוף את המבקרים. הנ"ל היו חלוקים בשאלה אם הכישלון של הסרט מוטל על כתפי הבמאי, התסריטאי או השחקנים, אבל הם סיכמו שהוא צפוי, לא אמין ודי מיותר. לעומת זאת, סן פרנסיסקו כרוניקל דווקא סבר כי מדובר ביצירה חסרת פשרות שיש הרבה מה להעריך בה.

ציון ממוצע: רוטן טומייטוס – 54. מטא קריטיק – 50.

בימוי: ג'ייק סקוט. משחק: קריסטן סטיוארט, ג'יימס גנדולופיני, מליסה ליאו (110 דקות).