ח"כ אורלב: "הביטוי היהודי בתרבות הישראלית עלוב"

ממלא מקום יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, ח"כ זבולון אורלב, יזם היום (שלישי) דיון בעידוד יצירה יהודית ישראלית מקורית בתחום האומנות, הקולנוע והטלוויזיה, במסגרת יום הזהות היהודית שצויין היום בכנסת. אורלב טוען כי ישנה תמיכה גדולה יותר ביצירות שיכולות לשמש נגד מדינת ישראל מאשר באלו המציינות את זהותה של ישראל כמדינה יהודית.

לדברי אורלב, הבעיה העיקרית "היא שבכל התחומים בהם המדינה כן תומכת ומסבסדת, התוצאה של הביטוי היהודי היא תוצאה עלובה, אם לא זניחה. אם התרבות היא הראי של החברה הישראלית, השאלה היא האם אנחנו מוכנים להשלים עם זה או לא? ואני לא מוכן להשלים עם זה. ואני חושב שיש כאן בעיה שסוחבת את החברה הישראלית למחוזות שאני לא בטוח שאנחנו רוצים להגיע אליהם".

במהלך הדיון העלה ח"כ ציון פיניאן (ליכוד) את הצעת החוק שלו לעידוד כתיבה והשמעה של מוזיקה בעלת תכנים וטקסטים יהודיים והעדפה של יצירות קולנועיות ותיאטראליות בעלות זיקה יהודית. הצעת החוק המתגבשת תציע להגיע להסכמה של אחוזי השמעות חובה של בין 15% ל-20% של שירים בעלי טקסטים יהודיים. "בחודש תשרי אני מרגיש טוב, אני מרגיש יהודי, כשבכל רשת אני שומע מוזיקה של זהות יהודית", אמר פיניאן. "אז מה רע בכך? אם זה טוב בחודש תשרי זה טוב בכל חודש", סיכם.

לעומת פיניאן, ח"כ ניסים זאב (ש"ס) בחר לתקוף במילים קשות את "האח הגדול": מישהו יכול להגיד לי מה יש ב'האח הגדול' שכולם מסוממים אחרי התוכנית הזו? מה יש ב'רוקדים עם כוכבים'? הכל דברי הבל ותועבה". בתשובה לשאלה האם בכלל צפה בתוכנית, אמר ח"כ זאב: "אני לא צריך לצפות כדי לדעת מה התועבה שיש שם".

נציגות מנהל התרבות במשרד התרבות ונציגי הקרנות והגופים התומכים בתרבות לא הסכימו עם קביעתו של אורלב ויצאו נגד החוק שיוזם ח"כ פיניאן, בטענה שיצירה יהודית תצמח בארץ גם בלי החוק. לגבי טענותיו של אורלב הציגה מנהלת מחלקת המוזיאונים והאמנות הפלסטית של המנהל, עידית עמיחי, נתונים לפיהם 69% מהתערוכות המוצגות מדי שנה בארץ הן של אמנים ישראלים שחיים בארץ. "יש לנו פה כח חזק וזהות יהודית ועברית חזקה", אמרה.

זיו נווה מקרן גשר לקולנוע, ושאר נציגי הקרנות התומכות אמרו כי הבעיה בחוסר הייצוג של היצירה החרדית או היהודית-דתית היא באיכות, ויש צורך בסיוע רב מצד הקרנות והגופים הממשלתיים על מנת להביא את היצירות לרמה מקצועית יותר שתוכל להיות מוצגת בפני הקהל. נציג הרשות השנייה בדיון אמר כי "יש פחות מדי חומר יהודי, ואם כבר בגלל זה הוא מקבל העדפה".

לקראת הדיון הזמין יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס מילר, מחקר מיוחד שבחן מהם הנושאים בהם עוסקים הסרטים העלילתיים שקיבלו תמיכה ממשלתית במהלך השנתיים האחרונות. מילר טוען, כי מהנתונים עולה הזנחה של של נושאים העוסקים ביהדות ובזהות יהודית. "אין ספק שכמדינה המוגדרת יהודית ודמוקרטית יש להעניק תשומת לב מיוחדת ליצירות אלה", אמר. הדו"ח הצביע גם על המחסור בבתי קולנוע בפריפריה ובמחסור בפסטיבלים של סרטים בערים הגדולות, אולם הדיון בוועדה לא עסק בדבר. עם זאת, סוכם כי הוועדה צפויה לשוב ולדון בנושא.

בהודעה שפרסם משרד התרבות והספורט בעקבות הדיון, מבקשים אנשיו להדגיש כי מוסדות תרבות לא מקבלים תמיכה על פי תכני הפעילות שלהם, אלא בהתאם לקריטריונים אחידים, שוויוניים וקבועים. במקביל נמסר כי "המשרד בהחלט רואה חשיבות מיוחדת בקידום היבטים יהודיים בתרבות, ומעודד תכנים אלו באמצעות העברת תמיכות של כ-57 מיליון שקלים בשנה ישירות למוסדות תרבות ולפעילויות שחרטו על דגלם עידוד, טיפוח ושימור של יצירה יהודית ישראלית מקורית". מההודעה עולה עוד כי 58 מיליון השקלים שקיבלו קרנות הקולנוע בשנתיים האחרונות מיועדים, בין היתר להפקת סרטים וסדרות טלוויזיה העוסקים בזהות ובמורשת היהודית.