פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בכורת "אודם" בברלין: אונס, כיבוש ופנקסנות

      מסיבת העיתונאים לרגל בכורת סרטו של יונתן סגל בפסטיבל עסקה בעיקר בסצנת האונס המרכזית בסרט ובהצגה הכושלת של הנשים הפלסטיניות. הסיכום של סגל: "שאלות מהתחת"

      הסרט "אודם" של הבמאי יהונתן סגל הוצג הערב (חמישי) בהקרנת בכורה בינלאומית בפסטיבל הסרטים בברלין. הסרט, בכיכובן של נטלי עטיה, קלרה חורי, מורן רוזנבלט וזיו ויינר מגולל את קורותיהן של שתי נשים פלסטיניות שהיגרו מרמאללה ללונדון, ומתמודד בפסטיבל על פרס "דב הזהב".

      לאחר ההקרנה, השתתפו יוצרי הסרט וצוות השחקנים במסיבת עיתונאים בבירה הגרמנית והשיבו על שאלות. הכתבים שדיברו באירוע תיארו את הסרט כעוצמתי, וככזה שנותר עם הצופה גם לאחר ההקרנה. הנושא העיקרי סביבו נסובו רוב השאלות הייתה סצנות יחסי המין בין חייל ישראלי לנערה פלסטינית נוצרייה. על פי שאלות העיתונאים מדובר בשתי סצנות, כאשר אחת מהן תוארה שוב ושוב על ידם כסצנת אונס, ואילו השנייה הוגדרה כמתונה יותר.

      כשנשאל סגל האם מדובר באונס, ענה כי הוא "לא יודע מה לומר, הדברים תמיד דו-משמעיים. אפשר להגדיר אונס כמו שאת (הכוונה לעיתונאית השואלת - ש.ג) הגדרת אבל בחיים האמיתיים זה אף פעם לא דבר אחד. דברים הם אף פעם לא דבר אחד, הם תמיד בעלי פנים רבות". "זה סיפור על אנשים, זה לא סיפור על אונס זה סיפור על אנשים", אמר סגל בהמשך האירוע. "קודם כל זה סיפור על מערכת יחסים בין שתי נשים. יש להן חבילה של זיכרונות מאחוריהן, והיא רב משמעית".

      כשהתרבו ההתייחסויות לסצנות השנויות במחלוקת, נחלצה לעזרה אחת מכוכבות הסרט, נטלי עטיה ואמר כי "יש שתי סצנות באותו המצב, באחת יש אונס כמו שאמרתם ובשנייה אין אונס, היא ככה זורמת איתו ומשחקת איתו קצת. הסרט הזה הוא על כך שאין אמת אחת אמת מוחלטת – יש איך שאתה רואה את זה. ואני חושבת שככה החיים". לדבריה "הסיפור הוא על שתי חברות שרואות את החיים דרך עיניים שונות".

      קלרה חורי ונטלי עטיה בסרט "אודם" (יח"צ)
      היה או לא היה? חורי ועטיה ב"אודם" (צילום: יח"צ)

      ליל המיקרופונים - הגרסה הברלינאית

      השאלות המעניינות יותר הגיעו מהזווית הישראלית, כאשר סגל נדרש לעניין עירוב סיפור הכיבוש עם סיפור היחסים הלסביים בין הנערות והשיב כי "יש חיבה גדולה מאוד בין שתי הנשים. אני לא מאמין בתגיות, יש לי בעיה עם זה. יש להן משיכה אינטימית לפעמים, זה חלק ממערכת היחסים שלהן, הן גדלות ובוחנות גבולות".

      "זה נהדר, זה מדהים", אמר סגל כשהובאה לתשומת ליבו העובדה שהוא מייצג את הסרט הישראלי הראשון שמתחרה לצד סרט אירני מאז המהפכה האיסלאמית במדינה. "לצערי לא ראיתי את הסרט האיראני אבל שמעתי דברים נפלאים עליו", הוסיף.

      מעיניהם של העיתונאים הישראלים גם לא חמקה התחשבנות קטנה של סגל עם הממשל והתקשורת הישראלית על הסערה שהתחוללה בארץ לאחר שסגל הואשם כי הסרט משווה בין חיילי צה"ל לנאצים. ככל הנראה מדובר בחלק קטן מאוד בקדימון לסרט, ואלי אף בסרט עצמו, בו מדובר על אדם אחד שעומד לבדו מול התקשורת וסתימת פיות בדמוקרטיה. "זו הייתה גליצ'ה. זה הסתדר. זה מאחורינו. זה נגמר, משעמם", אמר סגל בעברית. אך לבסוף הודה כי הקטע המדובר קיים. "כן, משהו צריך להכניס לא?", אמר.

      קלרה חורי עם נטלי עטיה במסיבת עיתונאים (GettyImages , Pascal Le Segretain)
      מה עם הפלסטיניות? עטיה וחורי (צילום: אימג'בנק - GettyImages)

      סגל נשאל על מקורות המימון לסרט, על תהליך הכתיבה, ואף ספג ביקורת מכתבת ערביה שטענה כי הערבית שמדברות הנערות שגויה, הניב הפלסטיני לא מדויק והנשים הפלסטיניות מוצגות בצורה שלילית ובפסיביות. סגל לא הסכים עם קביעתה ואילו קלרה חורי השיבה כי מדובר בסרט בדיוני ולדעתה הסיפור "לא ספציפי. אנחנו לא מייצגות רק את הנשים הפלסטיניות, אנחנו מייצגות כל אישה מדוכאת בכל מדינה בעולם, במיוחד הנשים הפלסטיניות במיוחד בישראל".

      חורי אף אמרה כי היא חושבת שהמדיה שוטפת את המח בקשר לנשים הפלסטיניות. "יש לנו נשים משכילות חכמות חזקות שיכולות לייצג כמו בכל חברה", אמרה חורי. "ולנערות האלו יש סיפור מסוים וחברות מסוימת. יש להן רקע, לחיות תחת כיבוש זה לא קל. ללכת לראות סרט זה לא קל צריך לעבור גבולות וכו' וכל אחד מתמודד עם זה בדרכו, אם זה שתייה או מה שלא יהיה אני חושבת שזה סרט מאוד אמיץ, מאוד אמיץ לנשים".

      הבמאי יונתן סגל בפסטיבל ברלין (GettyImages , Sean Gallup)
      השאלות לא משהו. יונתן סגל (צילום: אימג'בנק - GettyImages)

      עם זאת, רוב השאלות באירוע היו ארוכות ומסורבלות ובשלב מסוים אמר סגל כי ישמח לשאלות שיתייחסו לסרט ולתוכנו. בתגובה נשאלו חורי ועטיה איך הצליחו לשחק כל כך טוב אחרי הופעתן המדהימה של הנערות רוזנבלט ו-וינר ואילו הכתב הסלובני שאל את השחקן גל לב איזה סקס העדיף החייל בסרט – הקשה או הרך? "אני אוהב את זה מלוכלך", השיב לב בחיוך. גם מנחה הערב מטעם הפסטיבל ביקש "אולי כמה שאלות רציניות לשם שינוי?", אך משלא היו כאלו, הוא נאלץ לסיים את מסיבת העיתונאים.

      אולי זה היה מסכם את האירוע, אילולא נותרו המיקרופונים פתוחים וקולו של סגל נשמע אומר בעברית "שאלות מהתחת, אבל לא היו עיתונאים. לא באו עיתונאים. כנראה ממש לא אהבו את הסרט".