"בשנה שעברה הבטחתי לדויד גרוסמן שאבוא לבקר בארץ", אמר הסופר הבריטי איאן מקיואן ("כפרה", "אמסטרדם", "חוף צ'סיל") במסיבת עיתונאים שנערכה עמו הבוקר (שישי) בתל אביב, "לא חשבתי שזה יקרה כל כך מהר". מקיואן הגיע לארץ כדי להשתתף ביריד הספרים הבינלאומי ה-25 שייפתח ביום ראשון בבירה, בטקס בו יוענק לו פרס ירושלים.
מקיואן, זוכה פרס בוקר, מגיע לישראל למרות שכמו אמנים רבים, התבקש להימנע מכך על ידי ארגונים פרו-פלסטיניים. במכתב תגובה שפורסם בגרדיאן הבריטי אמר מקיואן כי הוא מאמין שעליו לבחון את הדברים בארץ בעצמו, וכי הוא מאמין בדיאלוג וביכולתה של הספרות להשפיע על חשיבתם של בני אדם ולהתעלות מעל מחסומים פוליטיים. הסופר הבריטי נותר באותה הגישה גם כשהגיע לארץ: "אני מאוד מודע להיותי במדינה עם דמוקרטיה אמיתית", אמר לקהל בתל אביב. "אתמול ישבתי בנמל התעופה וקראתי את 'הארץ' וה'ג'רוזלם פוסט' וראיתי מגוון דעות על הנושא. אני מאוד מודע לכך שלקהילה הספרותית בישראל יש מגוון דעות, שגם שונות מאוד מאלו שקוראים להחרים את ישראל".
התרשמות מישראל? ובכן, מקיואן נמצא פה רק כמה שעות אבל אמר כי הרושם הראשוני שלו הוא "שיש מעט מאוד סמול טוק בישראל. ולמדתי מילה בעברית, 'דוגרי'", הוא מספר ומציין כי נראה שהיא מאוד שימושית: "הכל פה מאוד 'דוגרי'".
"אני לא חושב שאני צריך לתמוך בכל פינה של מדיניות החוץ הישראלית", המשיך מקיואן ואמר, "אבל זה גם לא שכל האזרחים שלכם עושים את זה". לדבריו, הוא מודאג מהקיפאון המדיני, מאוד רוצה שישראל תפרח ותשגשג, וחושש מפני זליגת הפוליטיקה לכל אספקט בחיים.
"ישראל צריכה לברך על התפשטות הדמוקרטיה"
מקיואן אמנם נולד בבריטניה, אך את רוב ילדותו בילה במזרח אסיה, בגרמניה ובצפון אפריקה - בעיקר בלוב, מה הופך אותו לרגיש במיוחד לאירועים האחרונים במזרח התיכון. "אני מרותק ומהופנט למסכי הטלוויזיה", אמר הסופר בתגובה לשאלת וואלה! תרבות בנושא. "חשתי התרוממות רוח מהאירועים במצרים. התרגשתי מזה. זה מזכיר לי את את "האמנה החברתית" (של ז'אן ז'אק רוסו - ש.ג.) כשאנשים התאגדו יחד למען מטרה משותפת ושלטון משותף".
לדבריו, עדיין מוקדם להגדיר את המצב במצרים מהפכה, כיוון שהצבא עדיין שולט במדינה, אך הוא ללא ספק נראה נרגש כשסיפר על פליאתו מהתנהלותו המתונה יחסית של הקהל בהפגנות בקהיר, ממעורבות הצעירים בנעשה בארצם ובחלקן של הרשתות החברתיות בתהפוכות.
למרות שהוא כלל לא בטוח שלאירועים האחרונים במדינות האזור יהיה סוף טוב, בהינתן הלחץ שהשליטים שלהן מצויים תחתיו, הוא עדיין חושב שישראל להביע תמיכה בולטת יותר באזרחים המתקוממים במדינות השכנות. "אני מקווה שישראל תקבל בברכה את התפשטות הדמוקרטיה", אמר. "אני יודע שנתניהו אמר 'תקוו לטוב ביותר ותתכוננו לרע', אבל אולי זה לא מספיק, אולי הוא צריך לומר 'תדרבנו לטוב ביותר'". לדבריו, הוא עצמו עדיין מפוקח: "מהפכות רבות מובילות לרע, כולנו זוכרים את אירן בשנה שעברה".
מקיואן ישהה בישראל רק כמה ימים, וכמו כל תייר הוא מתכוון לראות את ים המלח ואת שאר האתרים הקבועים במסלולו של כל תייר מן השורה. בנוסף, "אבלה זמן רב בהליכה בירושלים, אפשר לעשות את זה במשך חמש שנים אני מניח. ואפגוש את גרוסמן", סיפר. לדבריו, הוא מאוד אוהב ספרות ישראלית, במיוחד את א.ב. יהושע, ו"מעריץ כבר זמן רב את גרוסמן. עמוס עוז היה נוכחות תמידית בחיי, והשפיע עליי מאוד".
מקיואן הוסיף ואמר שהוא מקווה שקבלת הפרס זו לא נקודת הסוף של הקריירה שלו, כיוון שהוא שוקד כעת על כתיבת רומן חדש, "למרות שתמיד יש חלק בחייו של סופר שהוא מבין שהימים הטובים כבר מאחוריו. כשאגיע למצב הזה אכתוב נובלה, ואז כשלא אוכל לכתוב נובלה איכתוב סיפורים קצרים, ובסוף אולי אכתוב הייקווז". ומה הסופר שהוא הכי אוהב, או זה שהשפיע הכי הרבה על כתיבתו? מקיואן טוען כי "הסופרים שהכי סביר שישפיעו עליך הם אלו שמעולם לא קראת".