בלי כיבודים

מגלה הארצות הירושלמי הראשון, בעל הח' והע' המוגזמים, המקפיד לטפח את תדמית איש העולם (העממי) בעל הלב הגדול, ממשיך להכות. והפעם, איש העולם הגדול בעל הלב אורז את הדלסי עם התחתית הכפולה ויוצא לעולם, הגדול, בעל הלב, כדי לסעוד את לבו בטוב ולהנעים את זמנכם, שלא לומר לנקר את עיניכם, בשלל מדליוני שווארמה ברוטב טריאקי מעודן, מבית היוצר של חביבי "מישלן". האיש והצמיג. זאת אומרת, הכוכבים, של המסעדות.

"קפטן קוק" אמורה להיות התשובה הקולינרית – מהפכת המעיים – ל"מסע עולמי", עוד תוכנית בטוב טעם ודרכון. אבל בעוד פלד משחק אותה פיליאס פוג במירוץ אחרי הזמן, לגיל חובב יש זמן. או כמאמר דודי לוי – כל הזמן שבעולם. למעשה, הוא כל כך מפוצץ בזמן, ובכסף, בטוב לב וברצון להנעים את החיים למפוטרי "באגיר", עד שהוא בוחר את המסעדות הכי מנקרות עיניים, הכי מביאות את הסעיף, הכי "בחיים לא תאכלו שם בחיים האומללים שלכם, חבורת מאותגרים פרנסתית מסריחים", וסועד שם, עיגולדים, קרחת מהוקצעת, ח' וע' והכל – במסווה של ביקורת מסעדות, או תוכנית טלוויזיה, או סרט דוקומנטרי לערוץ Adventure. חבילת הגברים, מודל מחוספס.

לא חשוב. חובב מנסה, אחרי ההתנחמדות סטייל "עברית בסימן טוב" (קום והתהלך בארץ, במיניבוס ובמילון אבן שושן) של "עושים שוק", לשחק אותה נובל קוזין עם שארם, שיראה לכם מאיזה צד של המסטינג מלקקים קנאה. וזה הקונספט של התוכנית, חיי העשירים והמפורסמים, באדיבות מבקר המסעדות האהוד עליכם. יש אנשים, חובב משוכנע, שפשוט קרועים על תוכניות עיצוב פנים ועל פנטזיות בורגניות במסווה של אסקפיזם נאור. קוראים לזה "ניתוק", מר חובב. "הכחשה", "הדחקה". אפשר אפילו "טמטמת המעי הגס", קפטן.

אה, קפטן. קפטן קוק, כאילו, בנימין מטודלה עם סוף טראגי – הנייטיבז בישלו את קוק לא לפני שהספיק לדחוף להם קדמה בריטית לנחיריים – יוצא לגלות עולם. וזו השנינה הקופירייטרית של שם התוכנית. קפטן וקוק. כאילו רב-חובל של ספינה ובישול באנגלית. תגיד (כאן פונה כותב הרשימה לעצמו), אתה דפוק? הקפטן נוסע לכאן, מביא אותה בארוחת טעימות משם, ומשחק אותה נורא נחמד, אפילו לנותני השירות. כי כולנו בני אדם ולכל אחד מגיע טיפ. אבל הקאץ' של הפרוגרמה הוא התסריט – כאילו ניסיון לעשות עם ישראל LIVE במתכונית. יענו, אוכל וסטנד אפ, או בישול ופריק שואו. משהו משעמם מדי מכדי להיות הזוי. אבל גיל מרוצה מעצמו וטעים (גם) לו (כמו לחצי מהחבר'ה בערוץ החדש) להתלקלק על הגורמה ועל כיסוני השסק ברוטב אשכי יען, מהודקים בפירורי פרמז'ן ודרופ מוחטה מעל, בשביל הספייס. ממש טיפה. מעדן.

את אמריקה לא גיליתי וגם תיאבון לא קיבלתי. את הקטע של גיל חובב אני מסרב לקנות וממילא אין לי כסף לאכול באף אחת מהמסעדות שאירחו אותו. לא אסקפיזם ולא פרפה גויאבה במקצפת דם דובדבן – סתם תוכנית טלוויזיה גרועה. אחת בקו המתמשך של הערוץ החדש עליו יש מקום לאינסוף נקודות ברצף. בתיאבון לכולם, אני הולך לדחוף מצה עם חומוס להרגיע את הבחילה.