זה גיבור הערב וכל כך בצדק. עכשיו נשאר רק פרס ישראל. יענקלה רוטבליט, אמש בהיכל התרבות בת"א (צילומים: נמרוד סונדרס)
והנה אורחת שאולי קיבלה השראה משאר הרוח של רוטבליט. יו"ר האופוזיציה ציפי לבני
הבת החורגת עם רונה קינן, שיחד הן ביצעו את "סוס עץ", מהשירים הכי יפים שרוטבליט כתב
והנה קינן לבדה, בפוזיציית המבצעת, ללא גיטרה
אחרי ההומאז'ים למאיר אריאל ויוסי בנאי, כנראה שמדובר באמן המחווה הטוב בישראל כרגע. נעם ענבר
מחויכת כרגיל. תמר אייזנמן
יש מקום גם לכישרונות אינדי כאלו. אורי כינורות
אם זו עברית טובה, אז למה לא? אסף אבידן
קורין אלאל עדיין נרגשת מ"ימי הפרח והאהבה", עם אייזנמן לצידה
תמיד יש מקום לשלמה בר, שביצע שני שירים כיאה לאמן במעמדו
עוד אחת שנמצאת בשיא כוחה - אפרת גוש
ואז הגיעו התותחים: שלום חנוך
אחד שתמיד יודע לפרגן - דויד ברוזה
גם אותו אסור לשכוח. מיקי גבריאלוב
ובסוף ההופעה: פוליקר, עם "דברים שרציתי לומר". ומה שאנחנו רצינו לומר הוא שאין עוד יוצרים כמו רוטבליט בישראל
