יש מעט מילים לא-אלימות במהותן שנושאות מטען שלילי כמו המילה "מניפולציה". אנחנו פוחדים ממניפולציה, יש לנו מילים שמתארות מי הוא אדם שנופל בה פתי, פראייר, שפוט, נגרר, טמבל. ועדיין, בזמן שכולנו כל כך חוששים מזה, אנחנו בכל מקרה נופלים לפרסומות, עצות, המלצות, איומים, דת, אמונות ולחץ חברתי. אבל מכיוון שזה לכאורה אנושי וכולם חיים באותו סיר לחץ, אז זה בסדר. גם אמנות היא מניפולציה פר אקסלנס: היא מהונדסת לגרום לנו להרגיש, לחשוב ולהגיב. כשאנחנו מתאהבים זו מניפולציה, כשנותנים לנו מחמאה זו מניפולציה; מי שלא רוצה להיות נתון לה לא רוצה שהחיים ייגעו בו, כי החיים הם דבר שיש בו יחסי כוחות ותנועה, אג'נדות וזרמים תת קרקעיים.
כל זה כדי לומר "האח הגדול" היא תוכנית מניפולטיבית, וזו הסיבה היחידה שאנחנו צופים בה. בואו נודה באמת מדובר בחבורה של אנשים לא מעניינים במיוחד, שמתנהלים בצעקות, ש"המסר" שלהם הוא קשקוש חסר בושה שמעוגן בטבור של עצמם, ושאין לנו שום סיבה לבזבז את ה-SMSים שלנו עליהם, כלואים בבית יוקרה עשוי קרטון ומישהו מהם יקבל על זה מיליון שקלים. נשמע מגוחך? זה מפני שזה באמת מגוחך לגמרי. לשדר שתי תוכניות שבועיות מבית בובות ממולא בברבי ריקניות וחיילי צעצוע דה לה שמאטע נשמע כמו התאבדות כלכלית, אלא שכל העסק הזה ממגנט מעל ל-35% מצופי ישראל בממוצע. אז איך זה בכל זאת עובד? פשוט מאוד מניפולציה.
אל תפספס
האלכימיה של השיעמום
"האח הגדול" הוא כבר מזמן לא על אנשים שכלואים בתוך בית אחד בלי שום עבר משותף או אפשרות לבחירת השותפים שלהם; "האח הגדול" היא התוכנית של האנשים שעושים אותה, עורכים אותה, מגישים אותה, מלחינים אותה וגם מסתבכים בפרשיות מביכות בעקבותיה. "האח הגדול" הפכה להיות תוכנית של ההפקה. תפסיקו לשים לב למריונטות שעל המסך, ותתחילו להבחין בחוטים שמחוברים אליהן כי זה מה שמעניין באמת.
באמת שלא היתה עונה משמימה יותר מהעונה הנוכחית מבחינת ליהוק מתמודדים. היזכרו בבובליל האב ובבתו הפרינצסה-מטעם-עצמה; בשפרה העדינה והאיכותית; במעין חודדה שלא שלטה בסוגרים העליונים; באלירז שדה שהיה בבחינת מים שקטים חודרים עמוק; או במנחם בן החייזרי. אולי לא אהבתם אף אחד מהם, אבל אי אפשר להכחיש שהם היו דמויות טלוויזיוניות. ועכשיו תחשבו על איך בכל זאת בתוך השיממון העילג של ליעוז וג'קי, הצווחות הרפטטיביות של פרידה ונופר, וחוסר הכריזמה צורב האישונים של עמיר וסיון, הפרק של יום רביעי (פרק בית הכלא המבריק טלוויזיונית), והפרק של אמש, הצליחו לגרוף עניין?
כולנו דיירי "האח הגדול"
התשובה בעצם נמצאת בידיו של הקואופרטיב שהוא "האח הגדול" האח הוא לא רק האח של המתמודדים, דיירי הבית; הוא האח הגדול של כל הצופים, והוא מוביל אותם בשבילי הסיפור שהוא מעוניין לספר להם הרומן שומר הנגיעה של נופר וג'קי נמצא בפרונט; סיון הופכת מבחורה שאין לה באמת מה לומר לדמות שברירית שכלואה בסיפור אהבה סאדו מזוכיסטי עם גבר מערבונים מהזן הישן שמסוגל רק לשתוק; שימו לב כמה זמן המסך של ליהיא הצטמצם מאז שעתי יפה התואר לא נמצא שם כדי ללטף לה את הבייבי ליס. הפער בין ערוץ 20 שמעניין כמו דינמיקת טירונות צה"לית ובין התוכנית הערוכה, שברגעיה הטובים מצליחה לייצר רגעים יוצאים מהכלל (כמו אלו שבין עמיר לסיון במשימת בית הסוהר, למשל) מוכיח שאפשר לשכוח מהמילה "ריאליטי". לא מדובר כאן במציאות, מדובר כאן בסיפור שמתוסרט, נחתך ומודבק לעילא. אין עם זה שום בעיה כמובן, כל זמן שכולם מודעים למניפולציה.
שצף הקצף שיצא על יורם זק בפרשת דנה רון הוכיח שהוא הפך להיות האח הגדול של הקהל כולו, ושהאימוץ שלו ככזה הפך אותו לדמות בעלת תכונות אלוהיות שאסור לה ליפול בפחים אנושיים (רק לשם תזכורת, פרשת רפי אדר מ"מאסטר שף" מעולם לא עוררה כל כך הרבה רגשות ציבוריים). אסי עזר וארז טל הם הנציגים ההומניים שלנו על הסט של "האח הגדול", שמתווכים בינינו למתמודדים - ובה בעת משמשים ככוהניו של אותו אח גדול אלוהי. והדג הערס, כשעוד תיפקד כדמות, היה האיד הבלתי מצונזר שאמר בשמנו כל מה שהיינו רוצים לומר. שיאה של המניפולציה הגיעה במשימת בית הסוהר, שלקחה את הניסוי המפורסם של זימברדו (בו חילקו סטודנטים לאסירים וסוהרים עבור ניסוי פסיכולוגי) ונתנה לו טוויסט מבריק.
למי באמת אנחנו מסמסים
אתמול הודחה מרב בטיטו, באחת ההדחות הפחות ספורטיביות שראינו ("הפסדתם, באמת שהפסדתם", העידה על עצמה) - הדחה שלא מפתיעה ולא מעלה או מורידה. גם אם הילה אקראי היתה מודחת זה לא היה משנה. כי היא באמת, איך לומר אקראית. נופר בכלל לא באמת היתה מועמדת להדחה, למרות שלבשה בחגיגיות את מדי ההדחה הקבועים שלה - טור השיניים המושלם שלה וההערצה של ג'קי תטיס את שניהם עד לגמר. ההבדל בין הילה למרב הוא שהראשונה היא הבחורה היפה והמרוחקת, ושמרב מזכירה את יועצת בית הספר הנלהבת יתר על המידה. בין לבין, הבחירה לא ממש קשה עבור צופי ישראל.
בסופו של עניין ה-SMSים שלנו יתנו לאדם שלא באמת מגיע לו יותר מלי או לכם מיליון שקלים. הוא או היא יחשבו שזה כיוון שהם אישיות כל כך חד פעמית שלא היתה ברירה אלא ליפול שדודים אל מול קסמו. אתם, אם תוכלו, נסו לזכור שזה בסך הכל מפני שקבוצה גדולה של אנשים מוכשרים שאין לכם מושג מי הם, סיפרו לכם סיפור מספיק משכנע לגביו.