"אנשים אהבו אותה כי היא הייתה אותנטית"

"היתרון הגדול של נתיבה על פני כולם, כולל אני, הוא שהיא הייתה רכב מיד ראשונה מבחינת הדברים שהיא הביאה, אנשים אהבו אותה כי היא הייתה אותנטית, ובניגוד לאנשים אחרים שמספרים מה שסיפרו להם או מה שהם למדו באוניברסיטה, היא הייתה באמת יד ראשונה", כך סיפר הערב (שני) המלחין ואיש הרדיו נחום היימן בשיחה עם וואלה! תרבות. היימן החליף ברשות השידור את אשת הרדיו נתיבה בן יהודה שהלכה היום לעולמה.
"נתיבה התעייפה מן העבודה ופנתה לרשות השידור ואמרה שהיא רוצה להפסיק. שאלו אותה אז מי יחליף אותך, אז כמה שלא נעים לי להתהדר בלבוש לא לי, היא אמרה 'רק נחצ'ה', ואני נכנסתי לנעליים המאוד גדולות שלה, מגיש את התוכנית לגמרי אחרת", סיפר היימן.

"וכאן כדאי להזכיר את האמרה של יגאל אלון שהיה המפקד שלה בפלמ"ח, אמר בכנס בקיבוץ גניגר "עם אשר חדל מלשיר את שיריו מתעורר בבוקר בהיר אחד וחדל מלהיות עם", זה כל כך נכון.

יצא לי לשאול את דעתה כמה פעמים לאורך השנה והיא אמרה מצוין שאתה עושה את זה בדרכך שלך. הייתרון הגדול של נתיבה על פני כולם כולל אני, הוא שאני למרות שהיו לי חיים מאוד עשירים ומלאים ועשיתי ואני ממשיך לעשות לעיתים מאוד קרובות אני רכב יד שנייה, ולרכב יד שנייה יש חריקה ולפעמים יש דפיקה בשאסי.
היא הייתה יד ראשונה, כי הדברים שהיא הביאה, אנשים אהבו אותה כי היא הייתה אותנתית ובניגוד לאנשים אחרים שמספרים מה שסיפרו להם או שלמדו באוניברסיטה, היא הייתה באמת יד ראשונה. וכאן כדאי להזכיר את האמרה של יגאל אלון שהיה המפקד שלה בפלמ"ח, אמר בכנס בקיבוץ גניגר "עם אשר חדל מלשיר את שיריו מתעורר בבוקר בהיר אחד וחדל מלהיות עם", זה כל כך נכון.

היא הייתה אשה נעימת הליכות עד שזה הגיע לוויכוחים שעוררו אחרים לגבי החומר שהיא הגישה, קרי למשל לא מעט אנשים היו להם דעות אחרות לגבי יוצרים ולגבי תקופת היצירה איתה, והיא נהפכה לקשה מאוד ומסיבה נכונה כי היא הייתה שם כשהם יצרו. הספר שלה "נתיב הזמר", נותרו 11 עותקים, איך זה יתכן שספר כזה לא נמצא בכל ספר? שואל נחצ'ה את גדעון סער. הם כולם ידעו יפה מאוד להצטלם איתי לפני שנה כשקיבלתי את פרס ישראל אבל מה יצא מזה, כלום?

נתיבה ניסתה להחיות את הזמר העברי הישן ואת מקורותיו. מאיפה הוא בא, מהיכן הוא בא איפה דרגת הערבוב של המלח והסוכר ואבקת המרק להפוך שירים של ארבע עדות למקשה אחת.
מאות אלפי אנשים האזינו לה
נתיבה
הכרנו דרך הרדיו, אני יש לי פה רדיופוני, אני עכשיו משדר במקום נתיבה. אני כל הזמן ברדיו. אז הכרתי אותה דרך המערכת הרדיופונית, ב-1984 כשחזרתי לארץ. אמרתי לה שלום נתיבה אני נחצ'ה, היא אמרה מה אתה עושה? אז אמרתי לה כותב שירים, מנגינות, היא אמרה תשמיע לי, השמעתי. והתפלאתי מה היא אהבה: היא אהבה, "ניצנים נראו בארץ", "שיר השירים", "הדודאים נתנו נתנו ריחם", את "מרדף". מרדף זו סיבה טובה מאוד
פרט לדעות הפוליטיות של
מה יזכור מנתיבה?
מה יקח איתי?
הזמנה לפגישה איתה בבוא יומי. יש לי כמה שאלות לשאול שלא שאלתי. ובעיקר את בעיקר את אהבת הארץ שהשתקפה אצלה דרך הזמר. היה לי את זה לבד אבל היא חיזקה לי את הברגים.
לא היה מקורב אליה קרבה חבירת. הכאילו חברות נולדה מתוך עניין משותף בזמר העברי אבל לא מתוך עניין משותף של בה בי ובי בה.