פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לבטל את יום האישה הבינלאומי

      בגלל שהוא לא תורם לפתרון בעיות שנשים סובלות מהן, בגלל שהוא משמש במה לניג'סים ובגלל שהוא פשוט לא רלוונטי: לילך וולך קוראת לבטל את יום האישה הבינלאומי, לפני שיהיה מאוחר

      יש שתי סיבות עיקריות לייחד יום בשנה עבור מטרה - האחת היא לשמר מורשת (ובדרך כלל גם לפאר את שמה), השנייה היא כדי לשמור עליה (ובדרך כלל, גם לשנורר בשמה). לא ברור בהכרח איפה בין השתיים נופל בתוך הסיפור הזה, "יום האישה הבינלאומי". זה שחוגגים לו היום 100 שנים, לא הופך אותו לביזארי פחות, אולי רק רלוונטי פחות.

      מה בדיוק "חוגגים" באופן המלאכותי והמאולץ הזה? את היכולת המופלאה של נשים לשאת בקרבן את הדור הבא? ובכן – לא בשביל לפוצץ לאף אחד את הבלון – אבל העניין הזה עם השחלות והרחם, מגיע די בילט אין. כבר כמה מאות אלפי שנים שאנחנו הולכות זקוף ומצליחות ללדת. אפילו אפידורל הצטרף לתמונה. זה שעינת שרוף תבוא לעשות שמח לא יהפוך את חגיגת הנשיות הזו למשהו נסבל יותר, להיפך; גם מופעי סטנד אפ "כל נשי" שמוגדרים ככאלו, מעוררי תיאבון כמו הנשים הנפוחות מהטלוויזיה שגילו את יוגורט אקטיביה. אז אם מדובר במימונת-נשיות אפשר לרדת מהסיפור, כי זה בעיקר מעורר צורך עז להתגרד.

      ואם לא מדובר בלפאר את הפלא שהוא נשים, אלא בלהגן על זכויותיהן באשר הן נשים, זה כבר סתם מעליב. נשים הן כ- 52% מהאוכלוסייה, למה בעצם להתייחס אלינו, אל כולנו, כאל פנדות נכחדות? אם אתה אדם לבן מלידה ואתה בוחר לעשות מזה עניין גדול – זו זכותך, אבל אתה אידיוט. אם נולדת במקרה אישה, את מקבלת קומפלט סט של התנהגויות, ציפיות, פלטת צבעים וקורסי העצמה. גם כאן – את יכולה לבחור לעשות מזה עניין, ואפילו קריירה – אבל באמת שעדיף לנסות לחשוב על זה מחדש. סוג קו המחשבה הזה, למשל, הוא זה שמפרנס את מערכת היחסים האיומה בין עמיר וסיון בבית "האח הגדול" – הוא יכול לסבול אותה רק כשהיא עלמה במצוקה, והיא מצידה בוכה כדי לגרור אותו לדיאלוג. אכן, עוצמה נשית.

      אנחנו כבר נחגוג בקבר

      אם כבר יש לכם יום פנוי בשנה, אדרבה – הפכו אותו ליום "מודעות הסחר בבני אדם" – חלקו עלונים בבורסה ובתל ברוך, שיסבירו לקליינטים איך נראה יום עבודה של הזונה שהם עומדים לאנוס בפעם העשירית לאותו ערב; רוצים תוכנית אמנותית – הקרינו את "בלו נטלי". יש עוד יום פנוי? מצוין – שיהיה זה יום "מספיקה סטירה אחת בדירה השכנה כדי לקרוא למשטרה". התוכנית האמנותית כאן יכולה להיות מהדורות החדשות, בזמן האחרון לא ממש חשוב באיזה יום .

      "יום האישה" הוא מנוף למכירת ורדים ארוכי גבעול, ימי כיף בספא ותכשיטים. כל זה נחמד מאוד, ובזמנו אפילו המתיק ליום אחד את הגלולה המרה של נשים שנאלצו להישאר בבית ולגדל ילדים מכורח נסיבות, בלי זכויות הצבעה, בלי זכות על גופן, ובלי היכולת לומר "לא". עם כל הכבוד למסורת, לחגוג את "יום האישה" כאילו התגברנו על כל המצוקות, הקיפוח והאלימות המופנים כלפי חלק מהנשים (לפעמים כי הן נשים, לפעמים פשוט כי הן עניות, לא משכילות, או מוחלשות בסביבתן) – זו צביעות. להשתמש ביום שכזה כאיצטלה בשביל להכניס תחת המטריה הנוחה של תמרוקים ושוקולד גם מחדלים חברתיים ספציפיים שצריכים להיות מטופלים ככאלו, באופן נקודתי וחד משמעי – זה כבר סתם פיספוס וטיוח.

      לא צריך שתדליקו לנו נר, באמת שלא. אנחנו כבר נחגוג את הנשיות שלנו, מה שהמושג הזה לא אומר, בעצמנו, מבלי שאף אחד יקצה לזה יום מלאכותי ויצעק "מוכרחים להיות שמח". ככה זה עם נשים, תמיד חייבות להרוס מסיבה טובה.