פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לפני המבול: ראיון עם גיא נתיב, במאי "מבול"

      לאחר שזכה בפרסים בחיפה וברלין, מגיע "מבול" לבתי הקולנוע המסחריים. בראיון, מספר הבמאי גיא נתיב איך העולם מקבל סרט ישראלי בלי פוליטיקה וחושף את שיתוף הפעולה שלו עם הדג נחש

      כפי שגם "נאום המלך" הוכיח, הרבה סיפורי הצלחה קולנועיים מתחילים בסירוב של מפיקים רבים, וזהו גם הסיפור של "מבול". הבמאי גיא נתיב (בן 37), שכתב את הסרט עם נועה ברמן-הרצברג, עבר עם התסריט מחברת הפקה אחת לאחרת, ואף אחד לא ידע איך לאכול אותו. אז הגיע חיליק מיכאלי, מי שגם היטיב להמר השנה על סרט האימה העצמאי "כלבת", וזיהה מיידית את הפוטנציאל של הדרמה.

      "חיליק סיים לקרוא את התסריט ואמר לי בסוף מילה פשוטה אחת – 'אוגוסט'", מספר נתיב בראיון לוואלה! תרבות. "שאלתי אותו – מה זאת אומרת 'אוגוסט'? והוא אמר לי – 'יאללה, באוגוסט מתחילים לצלם', ותבין שהוא אמר את זה בתחילת החורף, אז בעצם זה היה האות שאנחנו יוצאים ישר לדרך. בסוף הצילומים התעכבו בחודשיים, ועדיין הכל קרה נורא מהר".

      בסופו של דבר, הנחישות של מיכאלי הוכיחה את עצמה – "מבול" הפתיע את "שליחותו של הממונה למשאבי אנוש" וזכה בתחרות הישראלית בפסטיבל חיפה האחרון. בנוסף, הוא נבחר להשתתף בפסטיבל ברלין וחזר משם לפני כשבועיים עם ציון לשבח. עכשיו הוא גם מגיע להקרנות מסחריות בארץ, וכיאה לשמו מתגלה כסרט הישראלי הגדול הראשון של שנת 2011.

      מתוך הסרט מבול (יח"צ)
      "חוסר תקשורת הוא תמיד הסיבה הראשית לכישלון של מערכת יחסים". מתוך "מבול" (צילום: יח"צ)

      כעת יש אולי כמה מפיקים שמתחרטים על כך שלא ניכסו לעצמם מלכתחילה את הסרט, אבל אפשר להבין מדוע הם נרתעו מ"מבול" בראשית הדרך. אחרי הכל, דרמה על משפחה במצוקה שנאלצת להתמודד עם שובו הביתה של בנה הבכור והאוטיסט לא נשמעת כמו משהו שישחזר את ההישגים הקופתיים של "זוהי סדום" או את ההערכה הבינלאומית של "לבנון". אז מדוע בחר נתיב להתמודד עם נושא מאתגר וקודר בסדר הגודל של האוטיזם?

      "אמנם יש בסרט דמות של אוטיסט, אבל לא בזה עוסק הסרט", אומר נתיב. "האוטיזם כאן הוא רק אלגוריה למצב של המשפחה. חוסר תקשורת הוא תמיד הסיבה הראשית לכישלון של מערכת יחסים, וגם כאן, במרכז הדרמה עומדים שני הורים ובן הזקונים שלהם שמתנהגים כמו אוטיסטים ולא מתקשרים זה עם זה. דווקא שובו הביתה של הבן האוטיסט מטלטל אותם במידה כזו שהם נפתחים וסוף כל סוף מתחילים לדבר אחד עם השני".

      סרטים שמתעסקים באוטיזם נוטים לפעמים ליפול לבורות של מלודרמטיות ונצלנות. לא פחדת שזה יקרה גם לך?

      "לא פחדתי, כי ידעתי שאני לא כזה וידעתי שמיכאל מושונוב, שליהקנו לתפקיד תומר, הנער האוטיסט, גם לא כזה. הקפדנו גם שלא יהיו בסרט רגעים אובר-דרמטיים וקלישאתיים שבהם האוטיסט דופק את הראש בקיר, מזיל ריר וכדומה. שמרנו על ההקפדה הזו עד הרגע האחרון. צילמנו, למשל, קטע שבו תומר הולך עם אחיו לחנות דיסקים ומאזין למוזיקה קלאסית ואז מתחיל להשתולל ברגע שלוקחים ממנו את האוזניות, וזה אמנם היה קטע חזק, אבל הוא לא התאים לאופי של הסרט אז חתכנו אותו ואני אפילו לא בטוח שאכניס אותו לתוספות בדי.וי.די, אם וכאשר".

      לתפקיד ההורים ליהקת שחקנים מוכרים בסדר הגודל של צחי גראד ורונית אלקבץ, ואת תפקיד הנער האוטיסט כתבת מלכתחילה למיכאל מושונוב, אבל איך בחרת את יואב רוטמן, שמגלם את אחיו הצעיר והודות להופעתו נחשב לאחת התגליות הגדולות של השנים האחרונות בקולנוע המקומי?

      "האמת ש-70 שחקנים עברו אודישנים, וזה לא היה זה. היינו כבר נואשים, ואז משה איבגי המליץ לי על יואב, ששיחק איתו ב'לאהוב את אנה'. יואב הגיע, ותוך חמש שניות הבנו שהוא הנכון לתפקיד. הוא פשוט נתן אודישן מושלם. זה הזכיר לי שראיתי פעם את 'אי.טי' בדי.וי.די, ובתוספות המיוחדות רואים איך הנרי תומאס הדליק את ספילברג תוך שניה וקיבל את התפקיד הראשי. ככה גם קרה עם יואב".

      מתוך הסרט מבול (יח"צ)
      "בישראל אין מודעות לאוטיזם". מתוך "מבול" (צילום: יח"צ)

      אם כבר מדברים על קלאסיקות הוליוודיות, האם "מבול" הושפע מ"איש הגשם", הסרט האמריקאי האולטימטיבי על אוטיזם?

      "תראה, 'איש הגשם' מושלם מסוגו, אבל כשבוחנים אותו מול 'מבול' צריך לזכור שני דברים. קודם כל, הגיבור ב'איש הגשם' סובל מתסמונת אספרגר והוא הרבה יותר תקשורתי מהדמות הראשית ב'מבול', שהיא במצב קיצוני יותר ממה שנהוג להראות בקולנוע וכמעט ואין לה יכולת דיבור. בישראל, בניגוד לארצות הברית, אין מודעות לאוטיזם ובגלל זה מכלילים תחת ההגדרה 'אוטיסט' דברים שונים לחלוטין. לכן גם עושים טעות ומכניסים את גיבורי 'איש הגשם' ו'מבול' לאותה קטגוריה".

      ומה עוד מבדיל בין שני הסרטים?

      "'איש הגשם' עשוי בסגנון הוליוודי קלאסי, ואני מרגיש ש'מבול' קרוב הרבה יותר בסגנון הפיוטי שלו דווקא לסרטים עצמאיים מסוגם של 'Ballast' ו'קר עד העצם'. רוד לוריא, במאי ממוצא ישראלי שעובד בארצות הברית, ראה את הסרט ואמר לי שזה ממש נראה כמו דרמת אינדי לכל דבר, ובאמת השאיפה שלי בקרוב היא להשתלב בעולם הקולנוע העצמאי האמריקאי".

      נראה שלשאיפה של נתיב יש בסיס: גם בגלל האנגלית המעולה שלו, גם מפני שחזותו החיצונית המרשימה מזכירה כוכב הוליוודי, אבל בעיקר לאור העובדה ש"מבול" מוכיח כי הקולנוען מסוגל לדבר בשפה אוניברסלית, וזאת גם כשהוא יוצר סרט ישראלי ביותר. אחרי הכל, הדרמה מתארת כיצד האח האוטיסט שב הביתה בדיוק כשאחיו הצעיר מתכונן לעלייה לתורה, והיא מלווה את השניים עד סיומו של טקס בר-המצווה, אז איך הקהל הנוצרי יכול להזדהות רגשית עם המתרחש?

      מתוך הסרט מבול (יח"צ)
      "זה לא סרט יהודי ולא סרט יהדות, זה סרט אוניברסלי על משפחה". מתוך "מבול"

      "העלייה לתורה היא בסך הכל חלק מן העלילה, וזה לא סרט יהודי או סרט על יהדות בדיוק באותה מידה שזה לא סרט על אוטיזם", מסביר נתיב. "זו תפיסת העולם שהנחתה אותי לאורך העבודה על כל האספקטים של הדרמה, למשל בהלחנת המוזיקה המקורית. בחרתי במוזיקאי הקנדי פטריק ווטסון לשם כך, ובגלל הנוכחות של הבר מצווה הוא הציע לי בתחילה לחנים ברוח פולקלוריסיטית-יהודית. הסברתי לו מיד ש'מבול' הוא סרט על משפחה, וזה נושא אוניברסלי ולכן גם המוזיקה שלו היתה צריכה להיות כזו, וזה הכיוון שבו הלכנו".

      אז אף אחד בברלין לא שאל אותך מה זה בדיוק הטקס המוזר הזה שבסוף זורקים בו סוכריות?

      "לא, האמת שהיה להם קשה דווקא עם משהו אחר – החשיבות העלילתית והסמלית שיש לגשם בסרט. הם לוקחים כל דבר שקשור במזג אוויר חורפי כמובן מאליו והייתי צריך להסביר להם שבישראל מתרגשים מהגשם הראשון של השנה".

      גיא נתיב, מבול (יח"צ)
      "בעולם מעריכים את העובדה שעושים בישראל גם סרטים לא פוליטיים". נתיב עם רונית אלקבץ, המגלמת את האמא בסרט, בזמן הצילומים (צילום: יח"צ)

      הנוכחות הישראלית בברלין היתה טעונה פוליטית, גם בגלל המצב הכללי וגם בגלל השתתפות "אודם" של יונתן סגל בתחרות. היתה לזה איזושהי השפעה גם עלייך?

      "האמת שבכלל לא. כשאתה נמצא בתוך סביבה יצירתית, זה ממש לא משנה מאיזה מדינה אתה מגיע, אפילו אם זה ישראל. חוץ מזה, 'מבול' נולד מתוך סרט קצר שלי שהשתתף בברלין לפני כעשור, אז זו היתה סגירת מעגל והרגשתי בבית. בנוגע ל'אודם', ראיתי את הסרט ואהבתי אותו וגם נהניתי להסתובב עם המשלחת של סגל. כל הזרים שהיו בפסטיבל יכלו להתרשם מכך שהקולנוע הישראלי עושה סרטים פוליטיים יותר, כמו 'אודם', וסרטים שאין להם שום קשר לפוליטיקה, כמו 'מבול', וזה רק גורם להם להעריך אותנו יותר".

      לאיזה משני סוגי הסרטים הללו משתייך הפרויקט הבא שלך, "הבן של אלוהים", שיופק בידי מוש דנון ("עג'מי") וטליה קלינהנדלר?

      "זה סרט על מסע למזרח אירופה של אב ניצול שואה יחד עם בנו, ראפר חרדי. אבל זה בפירוש לא סרט על שואה. בדיוק כמו 'מבול', גם הוא עוסק בנושאים מקיפים ואוניברסליים בהרבה, למשל פיוס וקבלה".

      אתה חוזר כאן לשתף פעולה עם ארז תדמור, שעמו ביימת בין השאר את הסרט העלילתי הראשון שלך, "זרים". יש עוד שמות שכבר נרתמו לפרויקט?

      "זה היה סוד עד עכשיו אבל אני יכול כבר לגלות שזהר שטראוס ישחק ככל הנראה את הגיבור, ושהדג נחש יכתבו את המוזיקה. אפילו שלתכנן את תחילת העבודה באוגוסט הביא מזל ל'מבול', הפעם קבענו את היציאה לצילומים ביולי, אז זה יקרה ממש בקרוב".