חיבוק חשבונות: על הספר "חיבוק" של דויד גרוסמן ומיכל רובנר

ככל שהרעיונות על טיבה של הבדידות עמוקים בספר הילדים החדש של דויד גרוסמן, "חיבוק", כך הם מנוסחים בפשטות מעוררת הערצה. לא רק לילדים

לילך וולך
12/03/2011

כמבוגרים, אנחנו לומדים לחיות עם כל מיני אמיתות לא פשוטות – כל אחד צריך בסוף למות; לא כל מי שתאהב יחזיר לך אהבה; ככל שהזמן עובר, מתמעטות האפשרויות; החיים אינם הוגנים בהכרח; בסופו של עניין, כל אחד חי את חייו לבד. כל ההכרו?ת האלו מדכדכות לכשעצמן, אבל ככל הנראה מתגמדות לעומת החרדה שמנקרת – מה יקרה כאשר הילד או הילדה שלי יבינו את הדבר, ומה אוכל לעשות ולומר כדי להפיג חלק מהסבל שמגיע עם ההתבגרות.

"חיבוק", ספר הילדים והכבר-לא-ילדים החדש של דויד גרוסמן, אותו איירה האמנית מיכל רובנר, לא מתיימר לענות על כל ייסוריה של הנפש שמבינה לראשונה משהו לגבי טיבה של בדידות, אבל מצליח בכל זאת לנסח כמה וכמה משפטים יפהפיים ולספק קורטוב של נחמה עוטפת.

טוב לדעת (מקודם)

הטיפול הטבעי שמנצח את כאבי הברכיים - בלי לצאת מהבית

מוגש מטעם אפוסתרפיה

מישהו לרוץ איתו

הספרון הצנוע (וצניעות היא מילת מפתח שמהווה אבן בנייה משמעותית בכל העשייה המשותפת של גרוסמן ורובנר בספר זה) מספר סיפור קטן שמצליח להעביר במעט מאוד טקסט הרבה מאוד תוכן. אמא ובנה (שנקרא בן, כמו מין מסמן ריק לכל בן ובת שיוכלו למצוא עצמם בתוכו) יוצאים לטייל בשדה לקראת ערב. האם פונה באהבה לבנה ואומרת לו שאין עוד כמוהו בכל העולם ומכאן ניטע רעיון חדש במוחו של הילד ומיתרגם לכדי ניצן של מחשבה אקזיסטנציאליסטית – "אני לא רוצה להיות רק אחד כמוני בכל העולם!" אמר בן. / "למה לא? זה נפלא שאתה כל כך יחיד ומיוחד!" אמרה אמא,/ "אבל אני לבד ככה," אמר בן, / "אני רוצה שיהיה עוד מישהו כמוני!"

בעדינות מסבירה האם בסיפור שכל אחד הוא אחד מסוגו ושאין עוד אף יצור זהה בדיוק לאחר – לא אמא, לא פלא הכלבה, וגם לא הנמלה שנראית לנו בדיוק זהה לכל שאר הנמלים בשיירה. ההסבר היה יכול אולי להיעצר כאן, אבל גרוסמן – סופר מיומן בכתיבה לילדים (כל סדרת סיפורי איתמר) ועל ילדים ("ספר הדקדוק הפנימי" ו"עיין ערך: אהבה") – ממשיך באומץ קדימה ולא מסתפק בשכבה הזו. ברובד הנוסף אליו צולל גרוסמן עומדת שאלת היחיד-בודד: האם העובדה שאין עוד מי שיהיה מסוגל לחשוב בדיוק מה שאני חושב ולהרגיש בדיוק מה שאני מרגיש תהפוך אותי לבודד בעולם?

בן, גיבור הספר הילדי, שואל את הדברים בפשטות – "מה, לא לבד לך לבד?" – ואמו עונה את התשובות ההגונות ביותר שהורה יכול לענות לילדו – "אני קצת לבד וקצת עם כולם... וזה טוב לי, להיות קצת ככה וקצת ככה." כל כך אלגנטי, נקי וממועט ברעש מיותר. בדיוק באותו אופן, במילים שפשטותן משתווה רק לעומק הרעיונות שהן מביעות, מממשיכה השיחה בין האם לבנה אל עבר מחוזות פילוסופיים ומופשטים: האדם הוא גם פונקציה (אמא) וגם לא, גם לבד וגם בחברה, ויש לו פיסה משלו שהיא פרטית ואין אליה כניסה, וטוב שכך; ואפילו שכל אחד נפרד מהוריו ומסביבתו, הכל מחובר והכל אחד (בהתאם לרעיון הבודהיסטי מעיקרו).

כך זה נמשך עד המהלך האחרון, מלא החמלה והחום, שעושה גרוסמן בסיפור. הוא מציע את הגישור המיידי והמנחם שמשותף למרבית היונקים – חיבוק: הדבר הלא מילולי, שמבטל ולו רק למשך קיומו, את הלבד של שני האנשים – המחבק והמחובק.

עיין ערך: אינטימיות

העבודה המשותפת של מיכל רובנר ודויד גרוסמן הצליחה ליצור ספר שהאינטימיות נודפת בו מכל דף. רובנר בחרה לאייר את "חיבוק" באיורים קטנים משורטטים בעיפרון, כמעט צלליות רחוקות שתופסות רק חלק קטן מגודל הדף. בכך היא ממשיכה את הקו המילולי של גרוסמן, בו המילים והסיפור נשארים מספיק ריקים כדי שכל אחד יוכל ליצוק את עצמו לתוכם. גם הבחירה בפורמט של דפים עבים וההחלטה להפוך את הפונט המודפס בדרך כלל למילים הכתובות בכתב יד, טבעי ולא אחיד במתכוון, הופכת את "חיבוק" למעין יומן, ולא למוצר משוכפל ולא-אישי.

כל אלה הופכים את "חיבוק" לספר מרגש באופן עמוק ויסודי, כי הוא מצליח להגיע לקורא – ילד או מבוגר – ולדבר ישירות לגרעין הבסיסי, הלא נגוע והלא מקולקל שרוצה להרגיש בפשטות נאהב ובטוח.

בדרך כלל, עדיף שלא ליפול לעודף אנליזה ולהשליך על ביוגרפיה אישית של סופר תאוריות פסיכולוגיסטיות בשקל. במקרה הזה, אפשר להיזכר בזהירות, במשפט מתוך אחרית הדבר שצירף דויד גרוסמן לספרו "אישה בורחת מבשורה", לאחר נפילת בנו אורי: "הייתה לי אז תחושה – או נכון יותר, מ?שאלה – שהספר שאני כותב יגונן עליו."

"חיבוק" הוא ספר לא פשוט בהכרח, ולא קליל במהותו, שמתמודד לכשעצמו עם המעט שאפשר לעשות מול תחושת חוסר האונים. כשמצרפים לזה את אותו משפט שכתב גרוסמן לאחר ששכל את בנו, גם מבלי לרצות מתחזק הצורך לחבק חזק חזק את היקרים לנו ולקוות שהספר "חיבוק" יגונן על כולנו.

דויד גרוסמן, "חיבוק", איורים: מיכל רובנר // עם עובד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully