יהורם גאון נגד המוזיקה המזרחית

הנני כאן: על סערת יהורם גאון

בניגוד לאלה שמטנפים על המוזיקה המזרחית רק בסלון ביתם, יהורם גאון עשה זאת בפומבי. גם אם לא מסכימים איתו, לפחות צריך להעריך אותו על כך

דניאל ירושלמי
09/03/2011

בואו נניח שיהורם גאון היה סותם את הפה. שהוא היה עונה את התשובה הרגילה, הדיפלומטית והמתחמקת של אמני מיינסטרים מזדקנים בתגובה לשאלה השחוקה על שלטון המוזיקה המזרחית: "יש מקום לכולם", "אני מכבד את כל הז'אנרים", "יש שם דברים יותר טובים ופחות טובים", "אל תשכח שגם אני מזרחי". סביר להניח שזה בדיוק מה שהיה קורה אם גאון היה מתראיין ישירות לידיעות או להארץ, ולא לעיתון סטודנטים נידח. הרבה יותר קל לשחרר נצרה כשחושבים שאף אחד לא קורא.

אלא שבמקרה כזה, גאון לא היה אומר את האמת. הוא היה חוזר הביתה ומטנף על המוזיקה המזרחית בשיחת הסלון ביום שישי, בדיוק כמו שעשרות אלפי ישראלים עושים מדי שבוע. האם השירים הטובים ביותר של יהורם גאון (יש כאלו?) עלו במשהו על השיר הגרוע ביותר של ישי לוי? בוודאי שלא. האם דעתו של יהורם גאון שטחית? בוודאי, אבל כך גם הדעות שמניעות אזרחים להמליך ראשי ממשלה גרועים. מרבית הדעות במרחב הציבורי והתרבותי בישראל שטחיות, כוללניות, דמגוגיות. זהו טבעו של דיון ציבורי.

על גאווה ודעה קדומה

ועדיין, חשוב שהדיון הזה יתקיים. חשוב שהמילה הקשה הזאת, "זבל", תישמע בהקשר של מוזיקה מזרחית. כי ככל שנוקפות השנים, מרבית הגורמים שחושבים שמוזיקה מזרחית זה זבל – צודקים או לא - מוותרים על עקרונותיהם בשם המשכנתא או שכר הדירה ומועסקים בארגונים שחושבים שמוזיקה מזרחית זה אחלה לרייטינג ולמאזן הכספי (אנא, בואו נפסיק לקשקש על רב תרבותיות ועל אפליה מתקנת. המוזיקה המזרחית זוכה לחשיפה גדולה יותר מסיבות כלכליות/ רינגטוניות בלבד). כל אדם בעל דעה תרבותית מורכבת שנבלע בארגון לכוונות רווח הוא הפסד לשיח התרבותי בישראל – גם אם השיח הזה היה למשך שנים רבות מתנשא מדי ותל אביבי מדי. משיח תרבותי ביקורתי צומחים דברים טובים. הוא גורם למוזיקאים ולאמנים בכלל להתאמץ יותר ולהגביה את רף האיכות. הוא גורם לעורכים לחשוב לא רק על מספר הצופים והמאזינים, אלא גם על מה יחשבו קובעי דעה בעלי סטנדרטים גבוהים יותר. שיח תרבותי ער ותוסס גורם ליוצרים לנסות להצטיין.

לכן, זו תהיה טעות קשה להשתיק את גאון או להחרים אותו. הוא מייצג דעה רווחת בציבור, גם אם דעת מיעוט. מותר בהחלט לא להסכים איתו, חשוב להתווכח איתו. תרבות ללא אמוציות, ללא ביקורת וללא תסיסה היא תרבות בינונית. לכן, במובן מסוים, הדברים הקשים של יהורם גאון הם תרומתו המשמעותית ביותר לתרבות הישראלית ב-25 השנים האחרונות, פחות או יותר מאז ירדה "קרובים קרובים" משידור.

  • יהורם גאון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully