איש קרח, שמנמן, שלא לומר שמנמוך, יושב מאחורי שולחן מואר במרכזו של סט צחור ומבהיק. מאחוריו מסכי טלוויזיה שטוחים שעליהם מוקרן נוזל מבעבע בצבעים עליזים מתחלפים (מזכיר בצורה מרגיעה את הג'ל הנינוח לשיער ששכן דרך קבע בטיובה חיננית ליד מיטתו של בחור שהכרתי. עניין שאין להמעיט בערכו). כך נראה הסט של ה"ליקוויד ניוז", משבצת חדשות הבידור והפנאי של הבי.בי.סי פריים. והרי אנחנו כבר יודעים שההגדרה "בידור ופנאי" היא בעצם דרך אחרת לומר טראש, רכילות ירודה וכל הבלוז הזה שקרוי גיא פינס, אלא שכאן המבטא והסטיילינג בונבוניירה, ולא מאחלים מזל טוב לנאור ציון.
השמנמוך החייכן, להלן כריסטופר פרייס, פותח את המהדורה ומבטיח את כל הסיפורים החמים והחשובים שחובה עלינו לדעת בסיומו של שבוע. קצת מריה קארי, קצת רובי וויליאמס, קצת בריטני ספירס בקיצור הכל מהכל, קצת אמריקה, קצת בריטים, שערוריה אחת, וקצת סקס, הרבה אם אפשר. לפרייס העגלגל מצטרפים בחור ובחורה, צעירים, נקיים, לבושים היטב, והנה יש לנו גם פאנל מומחים. הבחורה בשמלה יד שנייה, הבחור בתסרוקת מוקפדת, סוודר שחור וצווארון לבן שמבצבץ תחתיו. הוא בלי גרביים, אני מציינת לעצמי בדאגה. "בלי גרביים אני רואה", פונה אליו פרייס, והבחור מסביר שזו ההחלטה שלו לשנה החדשה, לנסות ללכת בלי גרביים ולראות איך זה. טרנד, אני מציינת לעצמי. "מאוד טרנדי", מחייך לעברו בפמיליריות אבהית פרייס. הזוג באולפן, שמתפקד כעזר שכנגד, אמנם מתחלף מדי שבוע, אבל הבחורה תמיד תהיה צינית וברונטית והבחור תמיד מוקפד תסרוקת ונורא, אבל נורא, מטופח.
הצוות של הליקוויד מכיר את החומר ויודע בדיוק על מה הוא מדבר. המוטו של השלישיה ברור: "זה טראש, אנחנו יודעים את זה, ואנחנו חיים בשביל זה". ברגע שתפסת את זה, אתה על רכבת השדים של האדון כריסטופר. אל תטעו בעגלגלות החיננית שלו, האיש הוא פירנאה של סלבס. השלושה יושבים וחולקים רשעות משעשעת כאילו מדובר בערב ברידג' מתוסרט היטב. גם האנשים שמאחורי המצלמה ב"ליקוויד ניוז" לא ייתנו לכם להירדם על המשמרת - בין הפריימים הרגילים משחק איתנו הבמאי ב'זהה מאיפה אני מצלם עכשיו?', עם מיני זוויות צילום הפכפכות, קצת מלמעלה, קצת מלמטה והרבה באלכסון.
חובבי הז'אנר, דעו לכם כי מדובר בדבר האמיתי - בידור אוורירי, מתוק, בלונדיני ומנצנץ. "ליקוויד ניוז" (מדריכי הטלוויזיה מתעקשים לתרגם זאת כ"חדשות חמות") היא תוכנית חביבה להפליא, ובית הגידול ההולם ביותר לניוון מול הטלוויזיה. לשיטתי, אין אסקפיזם נעים יותר מהאסקפיזם הבריטי. לא גיא פינס ולא מצעד הבימבוז של ערוץ E ישכנעו אותי לנטוש מהיום והלאה את הסט המהמם של "ליקוויד ניוז".
* "חדשות חמות", שישי, 20:30, בי.בי.סי פריים
זיוניוני הדרך
7.2.2002 / 16:44